רציף גאדסדן, בצ'רלסטון, בדרום קרוליינה, היה פעם נמל העבדים הגדול ביותר בארצות הברית. יותר מ-40% מכלל האפריקאים המשועבדים צעדו לראשונה דרך המזח לארה"ב, ולמעלה מ-100,000 איש במהלך שיא הסחר הבינלאומי בעבדים.
כיום נבנה מול המזח ההיסטורי, ממש מעבר לחוף, המוזיאון האפרו-אמריקאי הבינלאומי החדש (IAAM).
המוזיאון, שאמור להיפתח ב-21 בינואר 2023, יספק סקירה מקיפה של ההיסטוריה התרבותית, החברתית-כלכלית והפסיכולוגית של העבדות, והדרכים בהן היא ממשיכה להשפיע גם כיום.
"הרציף של גאדסדן היה אחד מנמלי סחר העבדים הפוריים ביותר שהיו אי פעם", אומרת בראיון טוניה מתיוס, הנשיאה והמנכ"לית של המוזיאון. "מה שמוזיאון כזה יכול לספק הוא ההבנה של ההקשר ההיסטורי של הגזענות", אומרת מתיוס. "צ'רלסטון, במיוחד, הוא המקום הנכון לנהל את השיחות האלה; זה מקום שבו האפרו-אמריקאים דחפו קדימה - אבל גם נדחפו בו לאחור".
המוזיאון, שעלותו 125 מיליון דולר, שישתרע על פני 150,000 רגל רבוע , תוכנן על ידי האדריכל האמריקאי המנוח, הנרי קוב. הוא ניצב על סדרה של עמודים בגובה 13 רגל, אשר מרימים באופן דרמטי את המבנה מעל גן זיכרון, שתוכנן על ידי אדריכל הנוף וולטר הוד, מקליפורניה. ליד המוזיאון החדש נטוע גן אתנובוטני ובו צמחים שנבחרו בשל מוצאם במערב אפריקה, בדרום קרוליינה ובאיים הקריביים.
הסבר על ההגירה הגדולה
ה-IAAM כולל תשע גלריות; שמונה קבועות ואחת זמנית. כל אחת מהן יכולה לשמש כחלל תצוגה לתצוגות מתחלפות, שינועו בין יצירות היסטוריות ליצירות עכשוויות. על תכנות האוצרות הראשוני מפקח האוצר הראשי הזמני, ג'יימס ברטלט, שהיה בעבר המנכ"ל של "המוזיאון לאמנויות תפוצות עכשוויות" בברוקלין, בניו יורק.
הגלריה הזמנית של המוזיאון תיפתח בתערוכה שתאורגן בשיתוף "אוניברסיטת צפון קרולינה" בצ'פל היל ו"מוזיאון האמנות" של אוקלנד. התערוכה תציג אמנים שחורים היסטוריים ועכשוויים מדרום-מזרח. תערוכה שנייה תעסוק בנושאים הקשורים למה שמכונה כיום "ההגירה הגדולה" - תנועתם של כשישה מיליון אנשים שחורים מהדרום למדינות הצפון, המערב התיכון והתיכון המערבי בין השנים ה-1910 ל-1970.
טוניה מתיוס, מנכ"לית המוזיאון באדיבות IAAM
המוזיאון החדש הזה הוא לא רק חלל תצוגה פשוט, שכן הוא יכלול ספריית מחקר גנאלוגית חלוצית שתעזור למבקרים אפרו-אמריקאים להתחקות אחר מוצאם ולגלות אם אבותיהם עשו את המסע הגורלי דרך רציף גאדסדן. הספרייה זמינה בחלקה באינטרנט וכוללת הדרכה כיצד חוקרים יכולים לאתר תעודות לידה ופטירה ולמצוא מידע על בדיקות DNA. הספרייה מכילה גם אוסף נרחב של רשומות קשורות לנושא, כגון מסמכים הנוגעים לשירות במלחמת האזרחים. "הספרייה היא אחד החלקים החשובים ביותר בפרויקט", אומרת מתיוס. "מאיפה אנחנו באים? איך הגענו לכאן ומה זה אומר?"
כיום צ'רלסטון היא לבנה בעיקרה, עם אוכלוסיית שחורים של כ-22%. המתח הגזעי עדיין גבוה שם, גם כמעט 200 שנה לאחר ביטול העבדות. המדינה אחראית באופן לא פרופורציונלי למותם של אנשים שחורים בזמן מעצרי המשטרה; בין 2013 ל-2022, מתו 45 אנשים שחורים כתוצאה מאינטראקציות עם המשטרה בדרום קרולינה.
באחת התקריות המתוקשרות ביותר, בשנת 2017, הורשע השוטר הלבן מייקל סלאגר ברצח וולטר ל. סקוט, שבו ירה שמונה פעמים בגבו כשסקוט נמלט. בשנת 2015, באותה שנה שסקוט נהרג, רצח הלבן, דילן רוף, תשעה אנשים שחורים במהלך "שירות דתי" בכנסייה האפיסקופלית המתודיסטית האפריקאית, "עמנואל", בעיר.
שיחות ביקורתיות
בשנים האחרונות התלבטו גורמים בעירייה בשאלה האם להסיר את פסלי הקונפדרציה מעיני הציבור. זאת למרות "חוק המורשת" של המדינה, שהוא חוק שנוי במחלוקת שנחקק בשנת 2000 ומגן על אנדרטאות ואנדרטאות היסטוריות. בשנת 2020 בשיאן של המחאות Black Lives Matter נגד פסלי הקונפדרציה , הושחת קשות פסל מתנשא של ג'ון סי קלהון-, סגן נשיא ארה"ב השביעי שהתנגד נחרצות לביטול העבדות -ולבסוף הוסר כליל. גם כמה אנדרטאות, שהוקדשו לגנרל הקונפדרציה רוברט אי לי, הוסרו.יש לצין שהגורמים המתלבטים בעירייה בעירייה ערערו ללא הרף על המעשה.
המוזיאון הבינלאומי האפרו-אמריקאי יכלול ספריית חקר גנאלוגית חלוצית שתסייע למבקרים אפרו-אמריקאים להתחקות אחר מוצאם.
צילום: ג'ים סינק; באדיבות המוזיאון האפרו-אמריקאי הבינלאומי
"אני מאמינה שמוזיאון כזה יהיה חשוב בכל זמן ובכל מקום, אבל ברור שהמדינה שלנו - אם לא העולם כולו - ניהלה כמה שיחות ביקורתיות על שוויון גזעי, אי שוויון גזעי וצדק חברתי", אומרת מתיוס.
לדבריה, "צ'רלסטון הייתה אחת הערים העשירות שבמושבות בין השאר בגלל כושר ההמצאה שהביאו איתם האפריקאים כמו למשל ייצור אורז, שעזר ליצור את העושר של האומה ואז יש את המעורבות של עבדים שזה עתה שוחררו בשיקום ובתנועה לזכויות האזרח. עכשיו אנחנו יכולים לספר סיפור שהיינו חלק ממנו די הרבה זמן".
המוזיאון החדש נמצא בפיתוח כבר יותר משני עשורים. "זה התחיל בשנת 20000 בהצעה של ראש העיר לשעבר ג'וזף פ. ריילי ג'וניור ובעקבות החלטה אסטרטגית להבטחת שלושה רבעים מהמימון לפרויקט ההון עוד לפני פריצת הדרך ב-2019", אומרת מתיוס. "המשימה של הפרויקט הייתה לבנות מוזיאון שיוכל להוות מה שמחבר לפזורה האפריקאית ולתרבויות שאנו שואפים לשמר, ומקום לחגוג את ההישגים של צאצאיהם של אנשים משועבדים".
מתיוס אומרת כי "צ'רלסטון עומדת במרכז השיחות הקשות הללו מאז הקמת האומה שלנו. מוזיאון שמשלב אמנות בשיחה הזו נותן לנו דרך נוספת לספר את הסיפור הזה."