"אני קורא לפעולה", מצהיר בהתמדה הצלם רוברט אנדי קומבס בסרטון שפורסם בחשבון "הגיבוי" של האינסטגרם שלו. החשבון הראשי של קומבס נמחק לאחר שהחשבון שלו שיתף תמונה של עבודתו מהתערוכה Pure Joy ב-1969 בניו יורק. קומבס, הצלם שמתאר את עצמו כ-"אמן נכה הומו", אינו זר לצנזורה באינסטגרם, אבל הפעם היה משהו שונה. יותר ויותר, גלריות ותערוכות מוצאות את עצמן במרכז הדיכוי הכבד, בפלטפורמת המדיה החברתית.
הגלריה השחורה הקטנה
ל"גלריה השחורה הקטנה" בלונדון נמחק מוקדם יותר החודש חשבון האינסטגרם. זאת לאחר שהגלריה פרסמה פוסט ברכה לגלריה השותפה שלה FAS44 בלאס וגאס. בפוסט הוצגה תמונה, ובה צללית גוף המשתקפת בחלון, יצירה של האמנית הנודעת מונה קון מתערוכת היחיד שלה שהוצגה באותה עת ב"גלריה וגאס".
התמונה סומנה על ידי אינסטגרם כ"שידול מיני למבוגרים". "הגלריה השחורה הקטנה", המציגה צלמים הומוסקסואלים וקווירים, התמודדה עם מחיקת חשבונות בעבר אך המשיכה בדרכה. הבעלים המשותף, Ghislain Pascal, אומר: "בתור גלריית צילום, מו"ל, מחנך ויועץ אמנות, שמנסה לקדם צילום אמנותי, זה מאוד מתסכל. נראה שאין שום שכל ישר [באינסטגרם]".
ללא שם (Palmira)(2018) של פליסיטה מיינארד, היה חלק מהתוכנית Hands Off My Cuntry
באדיבות האמן
תעזבו במנוחה את המדינה שלי
התערוכה Hands Off My Cuntry שאורגנה על ידי Savannah Spirit, בפלטפורמה המקוונת Artsy מגיבה ישירות לביטול חוק רו נגד ווייד בארה"ב, שהבטיח במשך 49 השנים האחרונות את הזכות החוקתית להפליה. התערוכה נפתחה ביולי ושמיד התמודדה עם קשיים, כוללת אמנים כמו בטי טומפקינס ומרלין מינטר,
Ghislain Pascal אומר: "כאשר פרסמתי עבודה מהתוכנית והכרזתי עליה ברשתות החברתיות, שמתי לב לדיכוי של צפיות [בהשוואה] ליחס העוקבים שלי... לאחר מכן פרסמתי קרוסלה של תמונות שכללה דיוקן עצמי של צלם לא בינארי, פלי מיינרד, שידו מונחת מעל אזור איברי המין שלו ורק הפטמות שלו חשופות. התצלום הזה גרם למחיקת הפוסט כולו".
אוהבי הורוד(2021) של אלין אלאגם הוצג בתוכנית Kink של גלריה רד
באדיבות גלריית רד
קינק
כדי שלא תחשבו שזה עניין של בלבול בבינה מלאכותית ביחס לצילום אמנותי, בהשוואה למדיה המסורתית, יש לצין שגלריית RedD בכרתים, ביוון, התמודדה עם מכשולים משמעותיים בקידום התערוכה שלהם KINK. בתערוכה הוצגו ציורים, רישומים, יצירות טקסטיל ופיסול, שהתרכזו בנושאים של קינק והנאה, שההקשר ובחירת הדימויים בהם ברורים.
בעוד שההנחיות של אינסטגרם עדיין מעורפלות לגבי עירום ופעילות מינית בצילום אמנותי, ההנחיות שלהן מאפשרות כעת במפורש "אמנות בעולם האמיתי שמתארת פעילות מינית מרומזת או מפורשת". מנהלת הגלריה, דניה קזאקו, הביעה את התסכול שלה מההסרות של אינסטגרם למרות האופי המותר של "אמנות העולם האמיתי" של יצירות האמנות של התוכנית, ואמרה "העבודות המוצגות בפוסטים הן בבירור אמנות ולא תמונות".
אמנים צריכים פלטפורמה כדי להיראות. לפני אינסטגרם, הפלטפורמה הזו הייתה בדרך כלל חלל התצוגה. חלק בלתי נפרד מקיומה והצלחתה של אמנות פורצת גבולות, הן תערוכות עוצמתיות שמושכות באופן טבעי אמנים 'המדברים' על נושאים פרובוקטיביים. לכן, אין להתפלא שהתערוכות העומדות בפני צנזורה הן אלו שמתמודדות עם נושאים של ייצוג, זהות, מוגבלות, הפלות ומיניות - כל הזכויות שנמצאות תחת איום וויכוח ולכן מהוות קרקע פורייה לאמנים.
למרות שהם מתיימרים להגן ולתמוך באמנות, הדיכוי המוגבר של גלריות ותערוכות מסוימות באינסטגרם, מצייר תמונה של עולם אמנות הולך וגדל שעתיד לבוא. כפי שמזהיר פסקל: "השנים האחרונות היו קשות מספיק עבור אמנים וגלריות, ונראה שהם הולכים להיות קשים שוב עם דיבורים על מיתון ארוך, גם מבלי שחברות מדיה חברתיות ליברליות יצנזרו אמנות".