הוא לא נראה כבר במשך שבועות. על פי אנשים שמכירים את המקרה, לסוחר האמנות טריסטיאן קניג- פעם בעלים משותף של הגלריה Neon Parc בפרבר מלבורן של ברונסוויק- יש מוניטין של ממציא תירוצים כדי לא לשלם לאמנים שלו. (קניג כבר לא קשור ל-Neon Park לאחר שהוא ובן זוגו הסתכסכו, כך נודע ל-The Art Newspaper).
כעת, לאחר שקניג החמיץ דיונים רבים בבית משפט השלום של ויקטוריה, הוצא נגדו צו מעצר. לפי סיפור שפורסם לראשונה בדצמבר של שנה שעברה ב-The Age, היתה לקניג דרך יצירתית להתחמק מהאמנים להם הוא חייב כסף. הוא היה ממציא תירוצים כדי לדחות את החזר חובותיו, לרבות בני משפחה חולים, תאונת אופניים או שננשך על ידי עכביש.
כאשר הוא היה סוף סוף משלם לאמנים, הוא עשה זאת באמצעות הפקדת סכום חד פעמי לחשבונותיהם, מבלי לציין אילו יצירות שלהם מכר.
יש לשער שיחלפו חודשים, אם לא שנים, עד שהאמנים שקניג ייצג יראו כסף מהמכירות של יצירותיהם. The Age מדווח שכמו רבים לפניו, קניג היה טוב עם אנשים, במיוחד אמנים צעירים שסיימו את לימודיהם. הוא תאר את עצמו כמנטור שיכול לעזור להם לעבור מתחת לרדאר, מהצגה בתערוכות קבוצתיות להצגת יצירותיהם בגלריות מסחריות וירידי אמנות.
במקרים שיצירותיהם לא הצליחו להימכר לאחר תערוכה בגלריה הקרויה על שמו במלבורן, הוא היה נותן תשובות מעורפלות לכאורה לגבי היצירה, כפי שנהג גם לגבי כסף שקיבל מיצירות שאכן נמצא להן קונה.
במקרים מסוימים היו אמנים שניסו להחזיר לעצמם את יצירותיהם. באחד המקרים גילו שני אמנים, שחלק מיצירותיהם תלויות בביתו של קניג, שעמד למכירה. הם נכנסו לבית, במהלך הדרכת מכירהשנערכה בו, הסירו את עבודותיהם מהקירות ויצאו מדלת הכניסה.
בתקרית אחרת, כשהאמן דניאל נונן ביקר בגלריה של קניג כדי לאסוף את עבודותיו שלא נמכרו ולקבל את חלקו מכמה מכירות, הוא מצא את ציוריו עטופים וממתינים לו אבל קניג לא היה בקרבתם. כשנונן חיפש את קניג במשרד האחורי, הוא ראה שקניג טיפס לחלל זחילה בתקרה. "צעקתי, טריסטיאן, רד למטה, אני צריך לדבר איתך. יכולתי לראות את התחת שלו מבצבץ מהביוב. הוא לא ירד."
בשנת 2018, אנדרה המר, אמן שקניג היה חייב לו כסף, נעזר באלנה קושניר, עורכת דין המתמחה בדיני אמנות, שהיא המייסדת והמנהלת של סוכנות לעבודות אורחים והחוקרת הראשית של Serpentine's Legal Lab.
קושניר לקחה על עצמה את התיק פרו-בונו. המר הפנה את קושניר גם לאמן אחר שלכאורה נעקץ על ידי הסוחר בשנה שלאחר מכן. כעת היא מייצגת שישה אמנים שקניג חייב להם כסף, יצירות אמנות או את שניהם, הכל על בסיס פרו-בונו.
זאת ועוד. לפי מקורות שקשורים למקרה, היתה זאת קושניר, יחד עם צ'יפ לה גרנד- הכתב הראשי של "סידני מורנינג הראלד" ו"העידן"- שחקרו את גורל העבודות החסרות ופירסמו את ממצאיהם בכתבות, כמו גם את הסיפורים על מעלליו של קניג והגלריה שלו.
בעקבות הפרסומים נמצאו 23 מתוך לפחות 50 היצירות החסרות. הן נמצאו הודות לאספנים שעזרו לאחר שאלה קראו את הכתבות. עם זאת עדיין חסרים ציורים נוספים רבים וכספים שיש להחזיר לאמנים.בסיפור המשך שפרסם ה- Herald נכתב כי משטרת ויקטוריה הצליחה לפחות פעם אחת ליצור קשר טלפוני עם קניג, וכי אספנים הצטרפו לתביעות האמנים, שהוגשו לבתי המשפט. על המצטרפים לתביעות המדוברות נמנה גם האספן והסוחר סטפן שמחוביץ' מלוס אנג'לס, ששלח לקניג מספר יצירות שקניג מכר, אך שמחוביץ' לא קיבל מעולם את תמורתם, העמלה של 15%.
מקורות אומרים שקניג נראה לאחרונה, "לפני כמה שבועות" במלבורן וכי ניסיונות נוספים של המשטרה ליצור אתו קשר בביתו, לא צלחו. "
"אני גאה בלקוחות שלי שדיברו על העניין הזה", אומרת קושניר, ומוסיפה: "למרבה הצער, זה לא אירוע יחיד באוסטרליה, כמו בעולם האמנות העולמי". לדבריה, רוב הגלריות באוסטרליה עושות את הדבר הנכון ומשלמות לאמנים שלהן. יחד עם זאת, קיימת תופעה של התנהלות בלתי תקינה, שנופלת בין הכיסאות,כתוצאה של חוסר אחריות ברמת התעשייה.
"נכון לעכשיו, אין גוף תעשייתי פעיל, כולל גלריות מסחריות, שקובע סטנדרטים אתיים לאופן שבו עליהן לפעול. 'איגוד הגלריות המסחריות האוסטרלי' פורק לפני מספר שנים. אני מודאגת מכך שאנו רואים השלכות חמורות של המהלך הזה שמתרחש כעת."