קרב מר מתנהל בין סיאול, סינגפור, טוקיו, שנחאי, הונג קונג, וטייפה, שמתחרות ביניהן על התואר של "מרכז שוק האמנות החדש של אסיה". יש לצין שבעוד שהערים המדוברות מתחרות ביניהן לשנות את המצב ולתפוס את מקומה של הונג קונג, זו נותרה לעת עתה, בטוחה באופן סביר במעמדה, כשיש בחלקה את נתח הארי של שוק האמנות באסיה.
ברור שהמתמודדת העיקרית מול הונג קונג היא סיאול, ש"פרייז" בחר בה לקיומו של יריד האמנות הראשון שלו באסיה. ואכן, הסוחרים המערביים הגיבו על עובדה זו. הרוב מכריע של 119 מציגים מגיעים ל" פרייז" מאירופה ומארה"ב וכוללים שחקנים כבדים כמו Gagosian, האוזר את רייט ו- Ropac. רק שלושה מתוך המשתתפים מגיעים מסין, ואחד מהונג קונג.
האם אלו הסימנים המוקדמים לכך שהונג קונג מאבדת את הבכורה שלה? לא כל כך מהר, אומר סיימון הורנבי מ-Crozier, שהוא שליח רשמי של "פרייז" ומי שמעביר משלוחים רבים של אמנות לסיאול. לטענתו: "יש לזכור שאף גלריה לא עזבה את הונג קונג עד כה: היא נותרה השער לסין כמו גם לגבי סיאול וסינגפור".
אז מדוע בתי המכירות לא הקימו חדרי מכירות משלהם, כפי שעשו גלריות כמו "פרוטין", "פייס", "גלדסטון", "ליהמן", "מאופין" ו"רופאק", שפתחו כולן חללים בסיאול? לדברי הורנבי "בתי מכירות פומביות פחות זריזים, הם צריכים תשתית מסובכת יותר. עם זאת, "כריסטי'ס" מציגה, במהלך 'פרייז סיאול', יצירה יקרה של הוקני - גולת הכותרת של מכירת הערב שלה במאה ה-20/21 שתתקיים בלונדון באוקטובר-ו"פיליפס" מארגנת תערוכת מכירה בבירת קוריאה. שתי התצוגות הללו הן הראשונות עבור החברות המדוברות.
בינתיים, ערכה "סותבי'ס" את המכירה הראשונה שלה, של אמנות מודרנית ועכשווית, בסינגפור. במכירה זו היא גרפה 24.5 מיליון דולר SG (כ-15 מיליון ליש"ט) והצליחה במכירות של הצייר הצרפתי-וייטנאמי, לה פו, שבציוריו האימפרסיוניסטים יש מיקוד רך של פרחים ודמויות.
זאת ועוד. ממתין לנו באופק "טוקיו ג'נדאי", מיזם של מגנוס רנפרו, טים אצ'לס וסנדי אנגוס- המוח מאחורי הירידים: טאיפיי, סידני עכשווי ו-Art SG, וכן יריד האמנות הסינגפורי שמתעכב. "טוקיו ג'נדאי" אמור להתחיל בשנה הבאה, והתקווה היא שהוא יצליח סוף סוף להעיר את יפן משנתה ארוכת השנים בשוק האמנות. אבל יש לצין שעדיין קיימות בעולם האמנות תפיסות שלפיהן עשיית עסקים ביפן היא מאוד קשה, גם אם הרשויות היפניות מנסות לשנות זאת, בין היתר, על ידי הקלת כללי המס.
אז מי תנצח? כרגע היא ללא ספק סיאול, גם בגלל אי הודאות לגבי הערים המדוברות האחרות. לדברי המומחה לסין, פיליפ דוד, "תמיד יש מתח באוקטובר, לקראת הקונגרס הלאומי של המק"ס. אחר כך הדברים עשויים להיות קלים יותר, מה עוד שאמנים מערביים עדיין להוטים להציג בסין. אבל לנוכח תקנות ההסגר של מגפת הקורונה, שבאות והולכות באופן בלתי צפוי, יש לסין סיבוכים שאולי לא ייעלמו בקרוב, כך שחוסר הוודאות הוא בעיה גדולה". דוד גם מצין שהאמון בסין לא התחזק לאחר דיווחים על דגים, סרטנים ואפילו היפופוטם שאובחנו עם הקורונה ביבשת סין.
ומה עם טאיפיי? בסופו של דבר, היא מתמודדת עם אותן בעיות כמו הונג קונג, שכן היבשת מסלימה בהדרגה את הרטוריקה שלה נגד האי. "אין דרך ברורה כרגע", אומר הורנבי ומוסיף כי נראה שלעת עתה סיאול היא המנצחת, אבל אל תשללו את האחרים עדיין. ייתכן בהחלט שלא ייווצר מרכז מפתח כולל, אלא מספר מרכזים אזוריים.
שוק האמנות האסייתי - שצפוי לעלות ל-455 מיליארד דולר עד 2023 - בהחלט יכול לחבוש יותר מכתר בודד.