בזמן שברזיל חוגגת השנה 200 שנות עצמאות, ההתמקדות המחודשת בתרבויות הילידים זרזה את פתיחתו מחדש של המוזיאון ההיסטורי של ריו דה ז'ניירו (מוזיאון האינדיאנים) ואת חנוכתו של מרחב תרבותי חדש בסאו פאולו, ה-Museu das Culturas Indígenas (מוזיאון לתרבויות ילידיות).
מוזיאון ריו דה ז'נרו, שנוסד בשנת 1953, ממומן על ידי Fundação Nacional do Índio (הקרן להגנה על הילידים הברזילאים, או FUNAI). המוזיאון מחזיק באוסף של כמעט 21,000 חפצי אמנות ומסמכים נדירים, בהם תיעוד של "ועדת רונדון", קבוצה שחקרה החל משנות ה-90 חלקים נידחים של ברזיל, יצרה קשר עם עשרות קבוצות שבטיות, וצברה כמויות גדולות של חומר אתנוגרפי ואיקונוגרפי.
המוזיאון נסגר לקהל ב-2016 עקב אי עמידה בדרישות מכבי האש. זה היה שנתיים לפני ששריפה הרסה את המוזיאון הלאומי של ברזיל (Museu Nacional-UFRJ)- שהיה מוזנח פיננסית במשך שנים- שהחזיק באחד האוספים הגדולים ביותר בעולם של חפצי אמנות ילידי מברזיל.
לדברי מנהל מוזיאון ריו דה ז'נרו, ג'ובאני סוזה פילו, המוזיאון "לא נסגר מחוסר כספים, אלא כדי להיות מסוגל לעמוד בדרישות מניעת שריפות ותקינות של רשת החשמל" וכי הוא מקבל כ-12 מיליון ריאל (בסביבות 2.4 מיליון דולרים )לשנה, עבור הפעילות שלנו".
במהלך סגירתו, אפשר המוזיאון לקבוצות של ילידים לבקר במוסד, כדי לסייע באצירתם של חפצי אמנות באוסף ובקטלוגם. לדברי מתאם המורשת התרבותית של המוזיאון, ברונו ארוני, הקבוצות המדוברות "מזהות יצירות, תצלומים ומנהגים של אבותיהן, ויכולות לתת לנו מידע נוסף על האוספים הללו" והוא מוסיף כי : "עם הביקורים האלה שיפרנו את התיעוד שלנו וקירבנו את הילידים למוזיאון."
למוזיאון ערך סמלי משמעותי לאוכלוסיות הילידים. "נדיר למצוא כפר ילידים בברזיל שלא שמע על המוזיאון או שאין לו רצון לבקר בו", אומר האנתרופולוג ג'וליאנו אלמיידה דה סילבה, שנמנה על יועצי מועצת המנהלים של המוזיאון. "האוסף הוא דרך למצוא סיפורים שאבדו עם הזמן. בסופו של דבר הם מהווים דרך לבנות ולחזק זהויות ילידיות".
מנהלי המוזיאון אומרים שהשיפוצים יצאו לדרך ושהמוזיאון צפוי להיפתח מחדש בשנה הבאה. עד אז, הציבור יכול לראות חלק ניכר מהאוסף באינטרנט. מנהל המוזיאון, סוזה פילו, אומר כי "חשוב מאוד שנתחיל להעביר את האחריות של שימור והפצת התרבויות לעמים הילידים עצמם".
ב-30 ביוני נפתח בסאו פאולו Museu das Culturas Indígenas לקהל הרחב. המוזיאון שוכן בבניין בן שבע קומות ומשתרע על שטח של 1,400 מ"ר. ההרכב הפותח של המוזיאון כולל תערוכות יחיד המוקדשות לאמנים Denilson Baniwa ו-Xadalu Tupã Jekupé, העוסקים בעבודתם בנושאים של עקירה וקולוניאליזם באמצעות אמצעי תקשורת שונים, וכן סדרה של ציורי קיר חיצוניים המתארים מוטיבים של תרבות הגוארני.
מטרת המוזיאון היא להפגיש אנשים ממוצא אתני שונה באמצעות סיפורים שבעל פה והוא גם עוסק באופן פעיל יחד עם קבוצות ילידים, בניהול ואוצרות של מרכז התרבות.
לדברי ערה מרים, המתגוררת עם שבט הגוארני בשמורה מחוץ ל סאו פאולו, תוכנית האוצרות האמנותית היא להציג רוטציה של עבודות של אמנים ילידים, כך שרוב השבטים יוכלו להציג במוזיאונים חלק מהמסורות שלהם. מרים היא אחת מ"מאסטרי הידע" של המוזיאון ומיועצי הילידים, שמספרים למבקרים על המסורות והתרבויות של 305 השבטים הילידים הידועים, הקיימים כיום בברזיל.
לדברי מרים "זה לא רק להגיע, להסתכל ולצאת. המבקרים כאן יסתכלו, יקשיבו, ילמדו ויתחילו לכבד תרבויות ומסורות ילידים. ה'מאסטרים' הם כאן כדי להראות למבקרים את החשיבות של האוכלוסיות הללו, היכן הן ממוקמות וכמה אנשים קיימים בהן."