האמנים דמיאן הירסט, בנקסי, ועכשיו גם סקפטה, יימכרו ישירות מהסטודיו שלהם דרך ערוץ מכירות שמשיק "סותבי'ס" במסגרת שוק ראשוני חדש- לאמנים ולגלריות שלהם. בית המכירות נכנס לשוק המדובר ומחזק כעת את המהלך הזה.
Artist's Choice יושק ב-30 בספטמבר כחלק מהמכירה הפומבית Contemporary Curated בניו יורק, יוצעו למכירה שבע יצירות שיישלחו אמנים מהסטודיו שלהם בהם: אלכסנדר לנואר, אטסושי קאגה, קתרינה אולשבאור וקווין ביזלי. עפ"י מחירי היצירות מוערכים בין 15,000 ל-120,000 דולר. מתוכנן כי עם הזמן, עשויות כל המכירות הגדולות להימכר במחירי שוק ראשוניים.
נשאלת השאלה האם ערוץ המכירות החדש ידלל את רווחי הסוחרים? אחרי הכל, השוק הראשוני היה נחלתם במשך מאות שנים.
לדברי נח הורוביץ, הממונה של "סותבי'ס" על הסוחרים הפרטיים והגלריות ברחבי העולם, שהוא גם המוח מאחורי ה-Artist's Choice, חושב שלא. "חלק מרוח החשיבה על זה היה ליצור win-win לאמנים ולגלריות שלהם, ובסופו של דבר ל"סותבי'ס" ולקהל האספנים שלנו", הוא אומר ומוסיף כי שבע היצירות שיוצעו כאמור במכירה הראשונה "נשלחו ישירות על ידי האמנים והגלריות שלהם, אם כי "סותבי'ס" לא מעורב באופן חלוקת הרווחים".
המכירות המדוברות מכוונות לגלריות בינוניות (ולא למגה גלריות שמשתתפות בקביעות בשוק המכירות הפומביות) כמו Mothers Tankstation, ולאמנים שהם באינטראקציה ראשונהעם מכירה ישירה בהם: קייסי קפלן וג'פרי דייטש.
אחת הביקורות הגדולות ביותר על השוק המשני - ועל מכירות פומביות בפרט - היא שאמנים מרוויחים מעט מאוד כסף ממכירה חוזרת של יצירותיהם, שלעיתים נמכרים במחירים אסטרונומיים.
לדברי הורוביץ, ברמה המסחרית, המיזם החדש "מעצים אמנים שהחלו לראות שוק משני עולה ומתפתח סביב עבודתם , ולהיווכח ביתרון שמכירה פומבית יכולה לספק באופן ייחודי". הוא מוסיף
כי : "תמחור הגלריה קבוע, בעוד שבאמצעות תהליך הגשת ההצעות, ייתכן שנוכל לחרוג מזה. העברת הכוח הזה בחזרה לשולחים זה בהחלט משהו שלדעתי יהיה אטרקטיבי לאמנים ולגלריות".
להיפך, היכן שאמן לא מצליח כל כך מבחינה מסחרית, מחירי השוק הראשוני יכולים לפעמים לעלות בהרבה על מחירי המכרז. במקרים כאלה, מצין הורוביץ כיצד קונים חדשים יותר "מחפשים יותר ויותר רשומות במכירה פומבית, כדי לעזור להצדיק את מה שהם מוציאים בשוק העיקרי".
Artist's Choice שואפת לספק מידה של שוויון מחירים. לדברי הורוביץ "אם זה עובד טוב, זה יכול לעזור ליצור שוק יציב יותר עבור האמנים ובצורה הוליסטית יותר". הוא מציע שסוחרים עם רשימות המתנה ארוכות, של חודשים או אפילו שנים, לאמנים מסוימים, עשויים לעודד אספנים לקנות במכירה פומבית במקום.
הורוביץ מציין גם כיצד המיזם החדש מאפשר לאמנים לשלוט בשווקים שלהם, במידה שהם קובעים אילו יצירות מגיעות למכירה הישירה. "יש הרבה אמנים וגלריות שזכו לכמות נכבדת של יצירות, שהגיעו דרך מערכת המכירות הפומביות, שהם לא תמיד מרוצים ממנה במאת האחוזים. תשכח מנסיבות הגעתם לשם. הם לא תמיד מרוצים מאיכות העבודה, או מאיזה חלק בקריירה שלהםמייצגת עבודתם. אז המודל הזה אומר, שאם אתה רוצה לשלוט על זה, זו דרך בשבילך לעשות זאת'", הוא אומר.
מלבד ההטבות המסחריות, אחד ההיבטים המשכנעים ביותר של היוזמה החדשה הוא ש-15% ממחיר היצירה, המשולם במשותף על ידי האמנים/גלריות ו"סותבי'ס", עובר לארגון צדקה או למוסד
אחר לפי בחירת האמן. בשנים האחרונות התייחסו גלריות לעובדה, שתרומת אמנים לארגוני צדקה סייעה לפרסום שלהם ולסגל שלהם.
כפי שמגדיר זאת הורוביץ: " כלפי חוץ, בימינו מעורבים אמנים הרבה יותר חברתית, עם מטרות בצורות ודרכים שונות, כמו שלא היה מעולם".
לעומת זאת, במקרה של "סותבי'ס", הנהנים מהערוץ החדש שלה אינם מוגבלים לגבי עמותות, אם כי הורוביץ אומר, שזה "היה עדיף אם זה היה המקרה".
האטלנטי(עתידים חדשים) של טוד גריי
באדיבות האמן ודיוויד לואיס. צילום: Silvi Naçi
אחד הנהנים מהמכירה הראשונה הוא בית הספר Sedabuda בגאנה, אותו הקימו ב-1992האמן טוד גריי ורעייתו לשעבר, זמן קצר לאחר נסיעתו הראשונה למדינה המערב אפריקאית. גריי נסע לשם כצלם מסחרי, כדי לצלם את כריכת האלבום של סטיבי וונדר. באמצעות מענק שגריי קיבל, הוא רכש מגרש בשטח של שלושה דונם, ליד כפר דייגים, והחל לבנות בית אדובי, יחד עם 15 כפריים. היום משמש המקום המבודד למגורי אמנים "מקום לקרוא, לחשוב ולהיות בקצב הטבע". אמר גריי למגזין "מוזיאון".
הגלריה של גריי ודיוויד לואיס שולחת לשוק המשני- למכירה הישירה- את עבודת ההדפסה, Atlantic (New Futures), שצפויה להכניס $30,000-$40,000.
בינתיים, קווין ביזלי, ששולח את עבודת המדיה המעורבת, The Red Banana Tree (Forstall) (כ-40,000-60,000$), תורם את 15% ממחירה ל"מרכז L9 לאמנויות", שהאמן הקים בשנת 2021 לאחר שהוזמן ליצור עבודה עבור הביאנלה של "פרוספקט ניו אורלינס". במקום לייצר יצירת אמנות, הוא קנה חלקת אדמה ברובע התשיעי התחתון של ניו אורלינס, שהיתה ריקה מאז ה"וריקן קתרינה"
ב-2005. הוא פינה את החלקה ושתל בה גינה. לעת עתה, לפי מאמר ב"ניו יורק טיימס", הגן הוא "משאב שמספק אינטרנט חינם, מקום להירגע בו, ועם הזמן, הוא יספק גם ירקות מהאדניות הגדלות ופירות מעצי ההדר".
במקום הפרשת 15% לצדקה, יוכלו אמנים גם להתחייב להעביר את 15% שלהם לטובת אחד מהפרויקטים העתידיים שלהם, כפי שמגדיר זאת הורוביץ: "לאמנים ולגלריות יש הרבה עלויות לגבי עמלות והשתתפות בביאנלות ובתערוכות. בחירת האמן יכולה להיות אמצעי לעזור לגייס כסף עבור הפרויקטים האלה".
כמנהל לשעבר של "ארט באזל" ביבשת אמריקה, מספר הורוביץ על השיחות הרבות שניהל לאורך השנים עם סוחרים , על הלחצים שהם מתמודדים איתם, במיוחד גלריות קטנות ובינוניות. "זה יכול להיות מימון קטלוגים לתערוכה, או הפקת יצירות שהם צריכים לשלם מכיסם או ללכת לפטרוני הגלריה שלהם כדי לגייס תרומות. במקרה כזה יכולות להיות להם הבטחות כנגד עבודה עתידית שיבצעו. ככה המערכת עובדת , אבל זה מצב שיכול להסתבך."
לדברי הורוביץ, המיזם החדש נועד להקל על חלק מהנטלים הללו. "ביסודו של דבר מדובר בניסיון לזהות דרכים לתמוך באמנים ובגלריות שלהם".