בין מטעי הזיתים של העיר חברון בגדה המערבית נטועים מבנים שאינם נושאים פרי. מצלמות אבטחה בבעלות ישראלית מנקדות את הנוף במרחק של 100מטר זו מזו, כפי שהן עושות בחלק גדול מהשטח הפלסטיני - אחד המקומות המנוטרים ביותר על פני כדור הארץ.
לאחרונה, הטכנולוגיה הזו עלתה מדרגה. כעת נעשה שימוש בזיהוי פנים מתוחכם כדי ללכוד את פניהם של יושבי הגדה המערבית. התמונה שלהם מותאמת למאגר מידע שתואר על ידי חייל ישראלי לשעבר כ"פייסבוק לפלסטינים" של הצבא.
ביום חמישי בערב הותקנה מצלמה נוספת במטע זיתים בחברון. אבל במקום לצלם צילומים לממשלת ישראל, המצלמה תשמש לשידור חי שיצפו בו מספר מוזיאונים אירופיים, כולל Bonniers Konsthall Stockholm, שוודיה, Nitja ב-Lillestrøm, נורבגיה, FOAM באמסטרדם, הולנד, ו-SI Fest ב-Savignano sul Rubicone, איטליה, שיקרינו את השידור החי, ויחשפו לקהל שלהם את מציאות החיים בגדה המערבית. ניתן לצפות בשידור החי גם באינטרנט.
מצלמה בהתאמה אישית הותקנה על ידי AAH במטע זיתים בחברון.
באדיבות AAH
יצירה חתרנית זו, שכותרתה Counter Surveillance, היא היוזמה הראשונה של פרויקט האמנים אמנים + ברית x חברון (AHH) שמקווה להתמקד בתנאי החיים והמאבקים הפוליטיים של תושבי חברון הפלסטינים. נוסדה על ידי האמן אדם ברומברג והפעיל הפלסטיני בחברון עיסא עמרו, הפרויקט זוכה לתמיכה כספית ממספר תורמים פרטיים פלסטינים וגרמנים.
"הגרסה שלנו למבט האלקטרוני אינה מבקשת לשלוט, להעניש או לעורר פחד", אומר ברומברג. "אדרבה, מדובר בניסיון לאסטרטגיה של בניית קהילה שמשתרעת על פני כדור הארץ, והזדמנות להפגין סולידריות על ידי הבטחה שהתושבים האמיצים של חברון לא רק יעברו מעקב אלא גם יראו", הוא מוסיף.
עצי זית הם חלק מרכזי בחיי הפלסטינים, כאשר גידולם מהווה כ-14% מכלכלת המדינה; 100,000 משקי בית פלסטינים מסתמכים על גידול זיתים כהכנסה עיקרית. כתוצאה מכך, עצי זית הם יעד נפוץ לאלימות עם המתיישבים היהודים.
לפי מקורות פלסטינים, סך של 800,000 עצי זית נטועים בשטחים פלסטיניים נעקרו על ידי רשויות ומתנחלים ישראלים מאז 1967. בין אוגוסט 2020 ל-2021 נהרסו יותר מ-9,300 עצי זית בגדה המערבית.
השידור החי מתפקד אפוא כדרך של העולם לשמור על ערנות על העצים, שחלקם בני יותר מ-900 שנה. לדברי ברומברג, "מומחה לאבטחת סייבר" שנשכר כדי להבטיח שלא ניתן ליירט את חיבור ה-4G מהמצלמה המותאמת אישית.
באופן רחב יותר, הפרויקט יזם להעמקת ההבנה של הציבור בחברון, שאליה מתייחס ברומברג כ"מיקרוקוסמוס" של "משטר האפרטהייד הרחב של ישראל בגדה המערבית".
חברון, עיר בעלת חשיבות היסטורית לדתות אברהם, מחולקת כיום לשני מגזרים. H1 שנשלט ע"י הפלסטינים ו- H2 כולל העיר העתיקה, שבשליטת ישראל. יותר מ-30,000 פלסטינים חיים במגזר האחרון, יחד עם כ-700 ישראלים, שההתיישבות שלהם נחשבת ככלל בלתי חוקית על ידי הקהילה הבינלאומית, אם כי ממשלת ישראל חולקת על כך.
האוכלוסייה הפלסטינית ב-H2 הולכת ומצטמצמת עקב אופי העוינות של החיים לתושבים, עם עוצר, הגבלות תנועה והיתקלויות עם מתיישבים יהודים שבשגרה. "בחיי ראיתי את הרחובות והשווקים ריקים לגמרי", אומר עמרו. "חברון היא כיום עיר רפאים. 22 מחסומים, 100 מחסומי תנועה, מאות חנויות סגורות, יותר מ-1,000 דירות פלסטיניות התרוקנו", הוא מוסיף.
"מעולם לא ראיתי דבר כמו חברון, כולל במהלך החוויה שלי בחיים תחת אפרטהייד דרום אפריקאי", אומר ברומברג, מיוהנסבורג.
השלב הבא של פרויקט הוא הקמת מעון בחברון. השניים אינם מוכנים לחשוף אילו אמנים אישרו שיבואו, אך מתארים אותם כ"בינלאומיים ומפורסמים".
AAH פועלת גם כדי לסייע בבניית תיקים משפטיים שימנעו פינוי של משפחות פלסטיניות בגבעות הצפוניות של האזור כדי לפנות מקום למטווח ירי צבאי ישראלי.
לפי ברומברג, בחוקה הישראלית מעוגנים שני חוקים: הראשון מכריז על כל אדמה ישראלית שניתן להפוך לחקלאית. השני קובע כי אסור להתרחש פעילות צבאית על קרקע חקלאית. AAH נמצאים כעת בתהליך של נטיעת עצי זית על אדמות של כל אחת מהמשפחות הפלסטיניות הנמצאות בסכנת פינוי.