כאשר רוסיה מנותקת יותר ויותר מהעולם בעקבות פלישתה לאוקראינה ב-24 בפברואר, שוק האמנות העכשווית שנותר במדינה, מתמודד עם לחצים כלכליים ומתרכז יותר פנימה.
יריד האמנות הבינלאומי העשירי של קוסמוסקבה, שמתקיים בין ה-14 ל-17 בספטמבר, לא היה יוצא דופן.
עוד לפני תחילת האירוע, לחצים אידיאולוגיים כאלה הורגשו כנראה על ידי חלק מהסוחרים המשתתפים. ערוץ טלגרם בשם Courier of Culture, המנוהל על ידי פובליציסט אמנות עכשווית, דיווח כי שלוש גלריות ללא שם התלוננו על צנזורה של מנהלי היריד, שמבקשים למנוע "כל יצירות פוליטיות או כל דבר שיכול בשום צורה להיות קשור למצב האקטואלי" - כלומר המלחמה - מלהיות מוצג.
חוק שנחתם על ידי הנשיא ולדימיר פוטין ימים ספורים לאחר הפלישה הופך את זה לבלתי חוקי לקרוא לפלישה "מלחמה" ומאיים על מי שמפיצים "פייק ניוז" על הצבא הרוסי עם עד 15 שנות מאסר.
באפריל נפתח תיק פלילי נגד האמן אולג קוליק באשמת "שיקום הנאציזם" על מיצב הפיסול שלו "אמא גדולה" (2015), שהוצג ביריד ארט מוסקבה במרכז גוסטיני דבור, מטרים ספורים מהקרמלין, שהוא גם המיקום של קוסמוסקבה. היצירה ספגה אש על כך שלכאורה לעגה ל"המולדת קוראת", אנדרטה בוולגוגרד לזכר הקרב על סטלינגרד. קוליק, שגדל בקייב, אמר שהמיצב נועד לתאר את כאב מגירושים שלו.
מרגריטה פושקינה, מנהלת היריד
צילום: אלכסנדר מורשקין
צנזורה אסורה
מרגריטה פושקינה, מייסדת ומנהלת קוסמוסקבה, אומרת: "מעולם לא אפשרנו ואנו לא מאפשרים צנזורה פנימית". בינתיים, ועדת המומחים של היריד "עובדת כרגיל ובוחרת את הגלריות הטובות ביותר להשתתף ביריד".
הדבר החשוב ביותר כרגע, מוסיפה פושקינה, הוא "לא להרבות סתירות וסכסוכים", אלא "לשמור על יחסי אנוש ומקצועיים, להמשיך בדיאלוג ולדון בדרכים לפתרון סוגיות מורכבות". היריד והגלריות, היא מציינת, "כולם תלויים ישירות במצב הכלכלה".
במשך זמן רב קיומו של היריד עמד בסימן שאלה. סיימון ריס, המנהל האמנותי של המהדורה הקודמת של היריד, התפטר מיד לאחר הפלישה. פושקינה אומרת שלא מונה יורש כי סדרי העדיפויות של היריד השתנו.
"אחת המשימות של המנהל האמנותי של היריד תמיד הייתה לפתח דיאלוג תרבותי בינלאומי ולמשוך גלריות ממדינות אחרות", אומרת פושקינה. "במצב הנוכחי, אנחנו מבינים שיש בזה רגישות לגלריות בינלאומיות, כמו גם קשיים וסיכונים רבים. קודם כל יש קשיים לוגיסטיים ולכן ההשתתפות שלהם לא נראית פשוטה וברורה”.
ואכן, עדיין אין טיסות ישירות למוסקבה מארה"ב, בריטניה וממקומות אחרים באירופה, מלבד טורקיה וסרביה, וחברות ספנות מובילות מחרימות גם את רוסיה בגלל הפלישה.
הפתרון היחיד, אומרת פושקינה, הוא "להתרכז כעת בעבודה עם בעלי גלריות רוסיות כדי לנסות לייצב את המצב ולהמשיך לעבוד על פיתוח שוק האמנות המקומי".
הרוב המכריע של יותר מ-65 הגלריות המשתתפות בקוסמוסקבה הן רוסיות, לעומת 82 גלריות ב-2021, אז הייתה ליריד את "הגיאוגרפיה הרחבה ביותר בתולדותיו", והוא אירח 62 המשתתפים ב-2020, בשיא של מגיפת הקורונה.
אמנים אוקראינים היו תמיד "חלק אורגני ובלתי נפרד מסצנת האמנות הרוסית", אבל "מובן" שאף גלריות אוקראיניות לא הגישו בקשה לדוכנים השנה, מציינת פושקינה.
מתוך הכרה במצב הנוכחי, קוסמוסקבה לא מציינת את יום השנה העשירי שלה באירועים מיוחדים כלשהם, אומרת פושקינה, למרות שהיא לא מציינת ישירות את המלחמה כסיבה לכך.
"כולנו בדרך זו או אחרת מושפעים מהאקטואליה ומגיבים למה שקורה בארצנו ובעולם", היא אומרת. "במצב הנוכחי, אי אפשר להישאר אדיש. כל אחד קובע לעצמו באיזו דרך ללכת, לשתוק או להמשיך את הפעילות במתכונת שונה".