"זה תמיד מרגש להראות לאנשים את צ'רלסטון בפעם הראשונה, במיוחד לאמנים", אומר דארן קלארק, ראש האוספים והמחקר של הבית הכפרי של קבוצת בלומסברי במזרח סאסקס. "רק כדי לראות את הרעיונות מתחילים להיווצר." המקום זכה לביקור בשנה שעברה על ידי לינדר, האמנית הבריטית הידועה בעיקר בזכות הפוטומונטאז' הפמיניסטי הרדיקלי שלה.
החודש היא תמלא את אחד מחדריו בעבודות חדשות בהשראת הבית והרישומים האירוטיים שהתגלו לאחרונה של הצייר דאנקן גרנט.
'ללא כותרת' של לינדר הוא אחת התגובות של האמנית העכשווית למטמון של רישומים ארוטיים של הצייר בן המאה ה-20 דאנקן גרנט בצ'רלסטון
באדיבות האמן ואמנות מודרנית
"אני מוקסמת מהקצב של יצירת הסימנים של גרנט - אלה לא מחקרים עמלניים - ומהמשטחים הזרוקים עליהם הוא המחיש אינסוף עמדות מיניות", היא אומרת. "זה כמו ה-Bloomsbury Kama Sutra zine שנעשה במהירות, משורבט על חבילות סיגריות, דפי מגזינים, נייר עיתון זול. גם אני עובדת עם נייר עיתון זול, חותכת מגזינים ישנים ומגדירה אותם מחדש כדי ליצור משמעויות חדשות ואפשרויות חברתיות".
בחודש ספטמבר עלו קומץ תערוכות כאלה היוצרות שיחה בין עבודה חדשה לישנה. מופעים אלו נותנים לאוצרים את ההזדמנות לתפור אמנות ואמנים לקולא'ז של חפצים, רעיונות והשפעות הנמתחים מהפרהיסטוריה ועד היום.
זוהי דרך להבליט קווי דמיון והבדלים ואת הדחיפה והמשיכה בין זמנים, תקופות, מקומות. "זה מרגש לחשוב: בואו נסתכל שוב על היצירה הזו", אומר קלארק. "להעריך אותה מחדש ולמקם אותה מחדש, ולהשתמש בה כהשפעה על משהו חדש ומרגש וחי."
Linder: A Dream Between Sleeping and Waking נפתחת בצ'רלסטון במקביל ל-Very Private?, תערוכה המשלבת בין רישומי שנות ה-40 וה-50 של גרנט לתגובות עכשוויות של שישה אמנים. תצלומים מאת טים ווקר וציורים בצבעי מים מאת סומאיה קריצ'לו יציעו נקודת מבט חדשה על הסקיצות האינטימיות של גרנט ועל הוויכוחים המתמשכים סביב מיניות וגופים קווירים.
יחסים נוזלים
בינתיים, ב-Hepworth Wakefield, Jadé Fadojutimi תגיב לאוסף האמנות הבריטית המודרנית של המוזיאון ולארכיטקטורת הבניין של דיוויד צ'יפרפילד. "העיצוב של הגלריות אומר שתמיד יש קשר מאוד קולח בין התצוגות שנלקחו מהאוסף לבין התערוכות הזמניות", אומר האוצר הראשי של המוזיאון, אנדרו בונאצ'ינה. הוא ראה לראשונה את עבודתה של פאדוג'וטימי בתערוכת התואר שלה בקולג' המלכותי לאמנות ומיד התרשם מ"שפה הציורית המאוד בטוחה שלה, כבר אז".
Witness II הקרמי של איילין קופר משנת 1999 יופיע לצד הסיר Heads of Women Aztec Vase של פבלו פיקאסו משנת 1957 בלסטר
© האמן
בעקבות תצוגה בתערוכות אחרונות בלונדון, ה-Hepworth Wakefield רכשה את Ob-sess(h)-ion (2020), בד בקנה מידה גדול הכולל שכבות צבע שקופות ומעליהן צורות מעגליות מוצקות. "זה מרתק לראות את עבודתה של ג'אדה בדיאלוג עם פיסול מאת [ברברה] הפוורת', וציורים של בן וויניפרד ניקולסון", אומר בונאצ'ינה. "אולי הם לא אמנים שג'אדה מתייחס אליהם ישירות, אבל יש עניין משותף באור ובקו שחושפים תובנות חדשות על כל העבודות שלהם."
תסתכל שוב
'קווים מקבילים', כותרת הסקר הגדול הראשון של האמנית הבריטית איילין קופר, שנפתח החודש במוזיאון לסטר ובגלריה לאמנות, מרמז על הסינרגיה בין עבודתה לבין ההדפסים, הציורים, הקרמיקה והפסלים באוסף. קופר ביקרה במוזיאון לראשונה ב-1980 כשהיא לימדה במחלקה לאמנות של לסטר פוליטכנית וזוכרת בבירור את האישה האדומה (1912) מאת פרנץ מארק ולוטה לייזרשטיין דיוקן עצמי עם חתול (1928), ששניהם מופיעים בתערוכה.
"זהות נשית תמיד עמדה בבסיס העבודה שלי ולאחרונה התחלתי לצלם דיוקנאות עצמיים תצפיתיים, אז זה הרגיש די אינטנסיבי לראות שוב את הדיוקן של לוטה ולגלות יותר על חייה", אומרת קופר.
חיתוכי העץ של קופר יוצגו עם ההדפסים האקספרסיוניסטיים הגרמניים של המוזיאון, ולעתים תופיע קרמיקה המוצגת כמו Witness II (1999) לצד קרמיקה של פבלו פיקאסו.
Going Ape (1982) יצורף עם Concrete Cabin (1991-92) מאת פיטר דויג, שאותו לימד קופר בבית הספר לאמנות של סנט מרטין. "זה די מרגש עבורי לראות ציור מוקדם שלי זה לצד זה עם עבודה מוקדמת של פולה רגו, שהכרתי היטב."
כמו במיצב של לינדר בצ'רלסטון ופאדוג'וטימי ב-Hepworth Wakefield התערוכה 'קווים מקבילים' עוסקת ב"לגרום לאנשים להסתכל שוב, ולהביט אחרת וטוב יותר", אומרת האוצרת, קתלין סוריאנו. "זה קשור לספר סיפורים."
• Linder: a Dream Between Sleeping and Waking and Very Private?, צ'רלסטון, פירל, איסט סאסקס, 17 בספטמבר-12 במרץ 2023
• Jadé Fadojutimi, Hepworth Wakefield16 בספטמבר עד 19 במרץ 2023
• Parallel Lines: אוסף האמנות של איילין קופר ולסטר, מוזיאון לסטר וגלריה לאמנות, 10 בספטמבר-27 בנובמבר