יש מעט רגעים מפוארים יותר בהיסטוריה של האמנות מאשר קוואטרוצנטו איטליה. זו הייתה תקופה שבה ציירים קיבלו השראה מהטבע : האנושי, המיני והסביבתי. הודות לאתוס הניאו-אפלטוני שאמר, שאהבה עולמית היא מסלול לאחותה האהבה האלוהית, הצליחו אמנים למזג את שני החוטים הללו לחבילות מרהיבות. האפותיאוזה חייבת להיות La Primavera (סוף שנות ה-1470 או תחילת שנות ה-1480): ציור של בוטיצ'לי בוהאלה הרומית, פלורה, מרחפת ביער של פירות ופרחים כשהיא לובשת שמלה מעוטרת בפריחה מעודנת.
למרות שבוטיצ'לי לא אהב ציורי נוף, העובדה שהוא, או יותר סביר שעוזריו, טרחו לתאר לא פחות מ-500 מיני צמחים ב"לה פרימוורה" מגלה שהוא היה חלק מתרבות שהוקסמה על ידי עולם הטבע. אחד הציירים המוקדמים ביותר, שהפכו את הנוף לגיבור, היה זה של ג'ורג'יון, עם ציורו "לה טמפסטה" (בסביבות 1502), בו נפרשת קרחת עצים מנוקדת על גדת הנהר, תחת שמיים שנתונים בסערה.
פעילי האקלים, לפחות ברוב כלי התקשורת המיינסטרים, תוארו כ"מטומטמים אקולוגיים". אבל, גם כל מי שאוהב את "לה פרימוורה" ו"לה טמפסטה" צריך לתמוך בדור החדש של לוחמים אקולוגיים, Just Stop Oil ובאיטליה, L'Ultima Generazione, שהדביקו את עצמם לאחרונה לשתי יצירות המופת הללו.
זמנים נואשים דורשים צעדים נואשים : מהשיטפון של 2019 ,שכמעט הרס את ונציה, ועד לטמפרטורות הבלתי נסבלות שפקדו את בריטניה הקיץ, והשיטפונות של החודש שעבר שהכניסו שליש מפקיסטן אל מתחת למים. הסימפטומים של התחממות כדור הארץ אלימים מכדי להתעלם מהם.
ובכל זאת אנחנו טומנים את ראשנו בחול. בבריטניה, מדיניות האקלים מילאה תפקיד מינורי בקמפיין למען ההנהגה הטורית. ראש הממשלה החדשה, ליז טרוס, התחייבה לסבב חדש של רישיונות נפט וגז. למרות שחברות האנרגיה הבריטיות אמורות לקצור רווחים עודפים של 170 מיליארד ליש"ט ולמרות הראיות- כפי שניתן לראות בסרט התיעודי של BBC Big Oil vs The World, שחברות דלק מאובנים שיקרו במשך עשרות שנים בנוגע לחלקן בשינויי האקלים- לא תטיל ראש הממשלה, טראס, מס אותו יש לשלם עבור הקפאת חשבונות. למעלה מ-95% מחברי המפלגה השמרנית, שהיו אחראים לבחירת המנהיגה שלהם, אמרו ש"השגת אפס נטו" אינה אחת משלוש העדיפויות העליונות שלהם.
האדישות הזו רווחת. בראיון ב-Good Morning Britain, דוברת Just Stop Oil פרסמה נתונים מפחידים, האחד אחרי השני. "אנחנו בדרך לשלוש מעלות של התחממות", אמרה. "האומות המאוחדות אומרות לנו שאם נגיע ל-1.7 מעלות של התחממות, מחצית מהאוכלוסייה תהיה חשופה לתנאי אקלים שלא ניתן לחיות בהם".
העוינות המופעלת על ידי Just Stop Oil משקפת את הניתוק הקולקטיבי שלנו משינויי האקלים. הניתוק הזה הוא שהניע אותם לפעולה בצורה קיצונית. המעשים שלהם אולי נראים "ילדותיים" - כפי שטען המנחה של "בוקר טוב בריטניה" - אבל זה העלה את הנושא לאוויר, בפריים-טיים בטלוויזיה, בדחיפות הראויה.
ההחלטה של Just Stop Oil להתמקד במוזיאונים מעידה על יכולתה של האמנות לתפוס כותרות. אבל, כפי שהוכיחו אמנים, מהאמן גויה ועד לאדריכלות משפטית, אמנות יכולה גם לבטא כוח בדרכים המשפיעות על העולם שלנו.
מצב החירום האקלימי דורש שהאמנות תמלא עכשיו את התפקיד הזה ואכן אמנים ומוסדות אמנות היו דינמיים סביב שינויי אקלים ויוצרו כמויות אדירות של אמנות אקולוגית. מדובר בחובה המוטלת על המוסדות להיות אוצרים לנושאים סביבתיים ולטביעות פחמן שנמדדות בקפידה. אבל זה לא מספיק. זה אפילו לא מספיק להפיל ספונסרים, עם קישורים להפקת נפט וגז. Just Stop Oil ו-L'Ultima Generazione שקיבלו מימון מקרן החירום לאקלים, שעל מייסדיה נמנים איילין גטי, נכדתו של אייל הנפט ואספן האמנות ג'יי פול גטי.
זה שהנכד של איל נפט יכול לזהות את הנזק שנגרם על ידי דלקים מאובנים הוא סימן עד כמה השתנו הזמנים באופן דרסטי. דרישות הפעילים אינן קיצוניות. הם רוצים הפסקת הפקת רישיונות חדשים לדלק מאובנים ושמוזיאונים יתמכו באופן פעיל במטרה זו. אם האפוטרופוסים של הציורים המרתקים האלה, רוצים לכבד את ההתחייבויות האלה, הם צריכים להתחיל לעשות לובינג עכשיו.