אנדרטה לזכר המלכה אליזבת השנייה צפויה לעמוד על הבסיס הרביעי בכיכר טרפלגר בלונדון, הפלטפורמה שהפכה לחלל הבולט ביותר לאמנות עכשווית בעיר.
לפי עיתון ה"טיימס", יתחילו כעת פקידי ממשל, בעקבות הלווייתה של המלכה אליזבט השנייה , לדון בדרכים לציין את חייה ומורשתה של המלכה על הבסיס הרביעי המדובר, שנראה כמקום אפשרי לפסל. פוליטיקאים ציינו כי המקום שמור לפסל הנצחה של המלכה. קן ליווינגסטון, ראש עיריית לונדון לשעבר, אמר ב-2013: "ההבנה היא שהבסיס הרביעי שמור למלכה אליזבת השנייה".
אבל מייקל אלמגרין, חלק מצמד האמנים הסקנדינבי Elmgreen & Dragset, מתח ביקורת על הרעיון ואמר ל-The Art Newspaper: "באמצעות רבות מהתרומות האמנותיות המדהימות לאורך השנים, אני חושב שהבסיס הרביעי הפך לבסיס העם והוא איננו עוד אתר מתאים לחגיגת בני משפחת המלוכה". Elmgreen & Dragset המליצו על היצירה שלהם – "ילד על סוס נדנדה" – שיהיה על הבסיס הרביעי בשנת 2012.
אלמגרין מוסיף "זה יהיה גם פיחות בפופולריות של המלכה אליזבת להציב פסל שלה ליד המלך ג'ורג' הרביעי המאוד לא פופולרי [על הבסיס הפינה הצפון-מזרחית]. והאם אתם יכולים לדמיין אותה על בסיס שכבר אירח פסלים המתארים גלידה ומזל"ט [התר פיליפסון, THE END (2020)], אגודל מצויר ענק [דיוויד שריגלי, ממש טוב (2016)], זין/תרנגול כחול [קתרינה] Fritsch, Hahn/Cock (2013)] וילד על סוס נדנדה? חייב להיות לה מיקום טוב יותר".
את תוכנית ה-Plinth הרביעית יזמה בשנת 1998 ה-RSA (החברה המלכותית לאמנויות, לייצור ומסחר) בתמיכת קרן הפיסול "קאס". 13 אמנים, ובהם ינקה שוניבר, רייצ'ל וויטרד ומארק וולינגר, הציגו עבודות על הבסיס הרביעי, מאז שהושקה יוזמת האמנות העכשווית, ב-1999.
עבור היצירה שלו משנת 2018, "האויב הבלתי נראה לא צריך להתקיים", שיחזר האמן העיראקי-אמריקאי מייקל רקוביץ שור מכונף אשורי עם ראש אנושי, המכונה לאמסו. העבודה התבססה על הפסל שנוצר בעיר העתיקה נינווה במסופוטמיה בשנת 700 לפני הספירה, שנהרסה על ידי המדינה האסלאמית בשנת 2015. אבל הפסלים לא היו לטעמם של כולם. הפרשן הימני דארן גריימס צייץ בטוויטר: "מי חושב שהמסד הרביעי של כיכר טרפלגר צריך להיעשות עם האמנות המודרנית המחורבנת ובמקום זאת להיות מעוטר באנדרטה קבועה להוד מלכותה המנוחה?"
הבסיס הרביעי ממוקם בפינה הצפון מערבית של כיכר טרפלגר
צילום: אליוט בראון
בשיחה עם The Art Newspaper, אומרת קלייר ליל, מנהלת פארק הפסלים יורקשייר: "המסד הרביעי הוא פלטפורמה מבריקה וחדשנית לאמנות עכשווית ולוויכוח סביב נושאים חשובים רבים, לא פחות מהפוסט-קולוניאליזם. לקחת את זה משם, זו תהיה בושה גדולה, כמו גם לדלדל את המוניטין של לונדון כעיר בעלת חשיבה קדימה. אבל גם המסד עצמו אינו מתאים לכבוד הראוי למלכה יוצאת דופן שכזאת. הוא מחוץ למרכז, הוא יושב בצורה מאוד מביכה מול המרפסת של הגלריה הלאומית, צמוד למדרגות ונמצא בסמיכות לשירותים ציבוריים עמוסים."
היא מוסיפה: "אני מצפה שמי שבסופו של דבר אחראים על האנדרטה ירצו מקום שבו הציבור יוכל להתאסף ולחלוק כבוד במשך שנים רבות, אבל אני מרגישה שתפאורת פארק תואמת יותר את הדרך שבה המלכה שלנו נהנתה מחייה הפרטיים. זה יהיה מקום שליו ונדיב יותר לאנשים להתכנס, לזכור ולכבד אותה. הייתי חושבת שגני קנסינגטון, עם קרבתם לארמון בקינגהאם וארמון קנסינגטון, כמו גם ההיסטוריה של אנדרטאות זיכרון מלכותיות, יהיו מתאימים יותר ועדיפים בהרבה".
דובר רשות לונדון רבתי (GLA), האחראית על הבסיס הרביעי בכיכר טרפלגר, אומר כי פסל המלכה אליזבת השנייה במיקום מתאים בלונדון הוא עניין של הוד מלכותו המלך ומשפחת המלוכה לשקול. "ה-GLA מוכנה לתמוך בהם ברצונותיהם. מתוכננות תערוכות בבסיס רביעי לארבע השנים הקרובות, ואנו נפרסם הודעה לגבי התאריך החדש לתערוכה המתוכננת הבאה לפני סוף החודש".
האמן הבא שכובש את הבסיס הוא שמשון קמבלו שעבודת האנטילופה שלו אמורה להיחשף מאוחר יותר השנה (התאריך יאושר לאחר הלווייתה של המלכה). מוקדם יותר השנה בן לוק, עורך ב-The Art Newspaper, דיווח כי היצירה "נראית כמו פסל ברונזה קונבנציונלי יחסית מזווית אחת, אך למעשה מתאר את תנועת ההתרסה של הפן-אפריקאי ג'ון צ'ילמבווה של חבישת כובע, שהייתה אסורה בניאסלנד, מלאווי של ימינו, תחת שלטון בריטי קולוניאלי. פסל קטן יותר של המיסיונר האירופי ג'ון צ'ורלי ניצב לצד צ'ילמבווה".
לאחר קמבלו, בשנת 2024, תשתלט על המסד האמנית המקסיקנית תרזה מרגולס ותציג 850 מסכות גבס, שיוצרו על ידה והמתארות אנשים טרנסים בלונדון, במבנה קובי בהשראת צורתו של צומפנטלי, מתלה גולגולות מזו-אמריקאי המשמש להצגת שבויי מלחמה .