האמנית האמריקאית סנגה ננגודי היא כלת "פרס נאשר" השנתי והיוקרתי, בסך 100,000 דולר, המוענק לפסלים חיים על ידי מרכז הפסלים של נאשר בדאלאס, טקסס. ננגודי ידועה בעיקר בזכות הפסלים והמייצבים הטבעיים שלה, שעושים שימוש בגרביונים ובחול כמדיום, וש"מדברים בצורה מובהקת לשבריריות של גוף האדם והסוכנות האינדיבידואלית", אומר ג'רמי סטריק, מנהל הפרס.
ננגודי, שחיה בקולורדו ספרינגס, בקולורדו, נולדה בשנת 1943בשיקגו, באילינוי, ורכשה תואר שני באמנות וריקוד מ"מכללת קליפורניה סטייט" בלוס אנג'לס. הקריירה שלה משתרעת על פני למעלה מחמישה עשורים ומתנגדת לקטגוריה פשוטה, החל מפיסול ומיצב ועד למחול, קולנוע וצילום.
תערוכות היחיד האחרונות שלה כללו תערוכות ב"מוזיאון לאמנות" של דנוור, ב"מוזיאון לאמנות" של סאו םאולו, ב"מוזיאון פילדלפיה לאמנות", ב"מכון הנרי מור", ב-2018" ב"מוזיאון בולטימור לאמנות", וכן את הרטרוספקטיבה הבינלאומית Topologies, שנפתחה ב-2019 ב- Lenbachhaus במינכן,
לדברי סטריק, פרס נאשר "נועד כדי להוקיר אמנים שלאורך הקריירה שלהם יצרו באופן עקבי עבודות יוצאות דופן ומשכנעות, שהשפיעו על עצם ההבנה בפיסול ופורצות את גבולות יצירת האמנות לכיוונים חדשים ומרגשים".
לדברי לין קוק, האוצרת הבכירה לאמנות מודרנית ב"גלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון", שנמנתה על שופטי מהדורת הפרס השביעית, הפרס "משמעותי בכך שהוא כרוך בוויכוח אמיתי על המתמודדים, והדיון כולל את נושא תרומתם לפיסול". היא מוסיפה כי "לא לכולם יש את אותו רעיון מה זה פיסול, מה זה אומר ואיך הוא מתפתח.
מדובר בהסכמה של נחיצות הפיסול עצמו". עבודתה של ננגודי "מביאה רעננות לשפת הפיסול, תוך שימוש בחומרים יומיומיים וזולים הקשורים לגופם של נשים וגופים של נשים, ויוצרים אמנות מופשטת שחושבת על היחס של גוף נשי לחלל".
קרן Dia Art תפתח ב"דיא ביקון", ב-17 בפברואר 2023,תערוכה ארוכת טווח המוקדשת לננגודי. ננגודי שיתפה פעולה לראשונה עם "דיא ביקון" ב-2018, כאשר אירחה את אחת מסדרות ההרצאות של הקרן "אמנים על אמנים", תוך התמקדות בעבודתה של ג'ואן ג'ונאס.
"ננגודי בלטה לצוות האוצרים כאמנית, שרצינו להמשיך לעבוד איתה, ושקלנו כיצד לשמור בדיוק על הפרפורמטיביות - או האנרגיה - של המיצבים שלה במהלך תערוכה ארוכת טווח", אומרת מטילדה גודלי-גוידי, עוזרת האוצרת של הקרן.
תערוכתה הקרובה של ננגודי ב-"דיא ביקון" היא משלבים שונים בקריירה שלה. היא תכלול, בנוסף ליצירותיה האחרונות, גופי תאורה שונים משנות ה-70 ומסוף שנות ה-60, עבודות משנות ה-90 כאשר ננגודי החלה לעבוד בניו יורק, וכן סדרת מיצגים ופרסום מונוגרפי נלווה, הכולל צילום וציורי הכנה.