בתערוכתה הראשונה "לוֹכֶדֶת" מביאה רחל לידי ביטוי דרך היצירות המוצגות את אהבותיה משכבר הימים, צילום טקסטורות וחומרים בשילוב עריכה דיגיטלית "התערוכה היא הגשמת חלום חיי, היא נבעה מאהבתי לחומריים תעשייתיים, בנין ואסתטיקה," אומרת רחל פורטמן מנור, "יש בתערוכה את השילוב הקסום של חומר, טכנולוגיה ויצירה".
העבודות מבוססות על תמונות שנלכדו במצלמת נייד פשוטה, והפכו להיות הקנבס עליו ערכה עיבוד דיגיטלי באמצעות תוכנות מחשב. "התערוכה הנוכחית מקפלת את כל שנות חיי הרגשיים באופן ויזואלי. תמיד הייתי עצמאית יוצרת מתכננת ועושה יש מאיין, אבל בתערוכה הזו אני בקדמת הבמה".
רחל מסתכלת, בוחנת וצופה דרך עיניה את הסובב אותה, החומרים והנופים האורבניים היוצרים ואוצרים חוויות וזיכרונות ויזואליים בעיניה. היא לוכדת תמונות, מתעדת בדרכה הייחודית את הלך החיים המקיף את כולנו אך נותנת זרקור ייחודי למה שהעין הרגילה לא בהכרח קולטת וזאת דרך עריכה דיגיטלית.
ביצירותיה מבארת האומנית את הלא מובן ואת הלא ידוע בתוך ה"מוכר והידוע" ועבודותיה מעוררים אצל הצופה תדהמה מהולה בסקרנות.
אילו סיטואציות מושכות אותך והופכות לרגעים שלכדת?
"במחשבה לאחור וניסיון להבין את הבחירות שלי ב״לכידת״ תמונה ויצירת frame שיהיה הבסיס ליצירה, הייתי מופתעת בעצמי. לוכדת את הרגש שלי באותו רגע? אולי אני לוכדת את התמונה שתרגיע ותיתן לי את השקט שאני נדרשת באותו רגע? מה שברור ומוכר לי כל כך זו ההתרגשות ברגע בו נקלט הפריים בעין שלי. באותה שניה מצב הצבירה שלי משתנה ממש. התמונות הן ממוקדות בחומר או במקבץ של תכונות טבעיות שיוצרות יחד עניין ב frame או ההיפך, טקסטורה משעממת שנוצרת כמו ערמה של פסי מתכת או ערמה של חבלים", היא מסבירה, "השעמום הזה מגרה אותי ומרגיע בו זמנית, אחרי שנים של תהפוכות מנסה ללכוד את תפאורת חיי החדשים שמאפשרים לי פשוט להיות.
בררת המחדל של חיי זה לעשות ליצור להמציא. הנה מצאתי לי מקום בו חומרי הרקע של חיי משתנים ומתחברים לאהבות הישנות שלי ברזל, נירוסטה, עץ וכו׳"
מה צריך על מנת לשים לב לרגעים מיוחדים ששווים לנצור ביצירת אומנות? מדיטציה, קפה והתבוננות? אפשר ללמוד ללכוד רגעים?
"הוויתור. הבחירה לאמץ את הוויתור, לא לדעת מראש לאן משהו מוביל, בלי תכנון בלי הנחייה בלי איזו מטרה נשגבת של מוצלח או מושלם. הרי הכול בעני המתבונן. אז הרגע הזה הרגע שצריך לעצור להביט במסך וללחוץ על הכפתור זה הרגע שיפתיע אותי ולא אני אפתיע אותו. לתת לדברים לקרות לך זה פשוט להיות בלי תנאים מוקדמים… בלי אגו… בלי ניסיון למצוא היגיון או סיבה".
בחיבור שפורטמן מנור יוצרת בעבודתה בין המסתורי המרתק למציאות היום יומית היא מצליחה ללכוד את האינטראקציה ההדוקה בין חומרים לנוף אורבני עמוס. העבודות משקפות את רחל לוכדת קומפוזיציות מאירועים בחיי היום יום שלה תוך כדי חיפוש אחר דיוק הגיון וניקיון חזותי. העיבוד הדיגיטלי של התמונות נעשה תוך כדי חשיפה והסתרה ע"י כתמיי צבע שהאומנית מוסיפה לתמונה, המושפעים מהאור המשתקף מבעד לחומר.
"היצירות שלי נוצרות תוך כדי עבודה, אני משחקת עם העיבודים במשך שעות. מביאה לוקחת מטשטשת ומבליטה", אומרת פורטמן מנור, "מעולם לא הייתה לי איזו תוכנית עבודה מראש, פשוט התמונה המקורית המצולמת מכתיבה לי איך לעשות את הצעד הבא, והצעד הזה מכתיב את זה שאחריו, עד שאני נרגשת ומופתעת מהתוצאה, מחסירה פעימה ומיד שומרת את הקובץ. ברור לי שזהו זו היצירה. תמיד התפיסה המרחבית והחזותית שלי הייתה זו שיותר דומיננטית בהשוואה למקצועות הומניים. עכשיו נותרה ההתלבטות לגבי ההפקה, איך להדפיס? לבחור חומר מתאים ופורמט".
זוהי תערוכה ראשונה שלך. כמה זמן עבדת עליה?
"על היצירות הדיגיטליות אני עובדת כבר הרבה שנים. התערוכה עצמה התגבשה על ידי האוצרת אילנה לנר כרמלי, היא זו שראתה את התמונות במידותיהם האמיתיות לפני ההדפסות במקרן תמונות בביתי.
מהרגע שנמצא המקום המתאים להצגתם בפרישמן 46 תל אביב התחיל המרוץ לגיבוש התערוכה.
הגודל והעיבוד הופך את המתבונן והפרשנות שלו לחלק מהיצירה, החלל אומנות של פרישמן מאפשר את זה. יש שם את המרחב הדרוש. הכל תלוי גם במרחק שבו הוא מתבונן בה. לקח לנו כשנה להפיק את היצירות".
בתערוכה זו בוחרת פורטמן מנור בחומרים שונים הקשורים לתכנון ובניין, שהינם כה קרובים לליבה וחלק אינטגרלי מחייה המקצועיים, להדפסת הצילומים: קרטון גלי, לוחות MDF, נירוסטה, נייר כותנה ופח מגולבן.
תערוכת יחיד: לוֹכֶדֶת -רחל פורטמן מנור
אוצרת :אילנה כרמלי לנר
חלל לאמנות מגדל פרישמן 46 , תל אביב
הכניסה חופשית
פתיחה חגיגית :יום שישי 7.10.2022 בשעה 12:00 - נעילה: 30.11.2022