הרייקסמוזיאום, המוזיאון הלאומי של הולנד, פרסם הפרכה מחמירה לדיווחים שטוענים שהמוזיאון שוקע. אתר החדשות בלומברג דיווח בחודש שעבר שהבצורת של הקיץ - החמורה ביותר מזה 500 שנה, על פי מצפה הבצורת האירופי - יצרה פטרייה שאוכלת את יסודות העץ של המוזיאון מאמסטרדם. דובר המוזיאון אמר שהוא "לא שקע במילימטר".
על פי בלומברג, המוזיאון - המאכלס יצירות מופת כולל "משמר הלילה" (1642) מאת רמברנדט ואן ריין ו"החלבנית" (בסביבות 1660) מאת יוהנס ורמיר, בין היתר - נדבק על ידי פטריות בחלק מ-8,000 מוטות העץ שהמוזיאון מכיל.
אולם דובר של רייקסמוזיאום אמר שהמוזיאון אינו בסכנת טביעה וכי היסודות נותרו חזקים לאחר שיפוץ של עשר שנים. "בניין הרייקסמוזיאום שופץ בהרחבה בין 2003 ל-2013. שיפוץ זה כלל את היסודות. העובדה שמאז 2013 הבניין יציב לחלוטין מוכיחה שזה נעשה נכון. להשפעות הנוכחיות של שינויי האקלים אין השפעה על יציבות הבניין המונומנטלי שלנו. מאז השיפוץ ב-2013 הבניין במעקב רציף". הם הוסיפו: "פטריות עץ שנרקב היא אכן בעיה בחלקים רבים של הולנד, כולל אמסטרדם, אבל לא עבור הרייקסמוזיאום".
אזרחי הולנד מודאגים באופן קבוע מהצפות מאשר מבצורת, שכן עליית מפלס פני הים כתוצאה משינויי אקלים עלולה להרוס את המדינה הביצתית ומישורית. כדי למנוע הצפה, רוב הבניינים שנבנו בהולנד לפני 1970 מונחים על יסודות עשויים מוטות עץ.
אבל, אחרי הבצורת הממושכת של הקיץ הזה, המדינה מתמודדת כעת עם בעיות בגלל שאין מספיק מים. באמסטרדם זה הוביל לירידת מפלס מי התהום, שחשפו את עמודי העץ לאוויר. זה משך סוג של פטריות שאוכלות את העץ ומאיימות על אלפי מבנים בהולנד בקריסה.
Matthijs van der Lugt, אדריכל במשרד Braaksma and Roos, מהאג ומתמחה במבנים היסטוריים, אמר שהבצורת כבר גורמת לבעיות אחרות לאתרי מורשת בהולנד. לדבריו, נעשה שימוש ביסודות עץ דומים במדינות אחרות באירופה, כולל גרמניה, שוודיה וברחבי התעלות של ונציה באיטליה.
ואן דר לוגט אומר ל-The Art Newspaper: "בצורת עלולה לגרום לעמודי העץ להתייבש, ולגרום להם להירקב ולגרום לשקיעה. הבצורת יכולה גם לגרום לשקיעת רצפת הפולדר. אם זה קורה בצורה לא אחידה, מה שקורה לעיתים קרובות באזורים פנימיים של העיר, מבנים ישקעו בצורה לא אחידה ונקבל מבנים עקומים וסדקים גדולים. דוגמה לבעיה הזאת ניתן לראות בכנסייה הרמונסטרנטית, באזור ווסטרסינגל ברוטרדם וכנסיית סנט פרנסיס באאודווטר".
הוא מוסיף: "אם רוצים למנוע מיסודות להתייבש, אפשר להעלות את מפלס מי התהום. עם זאת, זה יכול ליצור בעיות גדולות עבור נכסים אחרים כמו מרתפים מימיים, קירות רטובים ועובש".
לאחר שבילו שנים בניסיון להרחיק מים, ההולנדים מנסים כעת לשמור על מי תהום, כדי למנוע מיסודות הבניין להתייבש. בעלי בתים בהולנד עומדים בפני חשבונות של בין 60,000 ל-80,000 אירו כדי לתקן את הבעיות שנוצרו להם, כשהמומחיות של חיזוק בסיס מוטות עץ היא עסק נישה. ההערכה היא שייקח 100 מיליארד אירו כדי לתקן את כל הבתים בהולנד ששוקעים בגלל מי התהום הנסוגים.
עבור מוסדות תרבות השוכנים בבניינים ישנים ברחבי הארץ, זהו אתגר נוסף בעקבות שינויי האקלים שעלול להיות יקר.