שריפה, כנראה מכוונת, באי הפסחא גרמה נזק בלתי הפיך לפסלי ראש המואי העתיקים המנקדים את הנוף של פארק הטבע 'ראפה נוי', ליד הר הגעש 'רנו ראקו' באי, שהוא אתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
הפסלים, שחלקם בגובה של עד 4 מ', נוצרו על ידי השבט הפולינזי הילידי ה-Rapa Nui לפני יותר מ-500 שנה.
השריפה החלה ב-3 באוקטובר סמוך להר הגעש ראנו ראקו, וייתכן שהיא הוצתה בכוונה, אמר ראש עיריית האי, פדרו אדמונדס פאואה, בשידור בתחנת הרדיו של האי, רדיו פאוטה. "לא ניתן לתקן את הנזק שנגרם מהשריפה", אמר.
אריק טפאנו, המשמש כמנהל קהילת הילידים 'מאו הנואה' המנהלת את הגן הלאומי 'ראפה נוי', אמר בהצהרה ביום חמישי. כי הנזק כ"בלתי הפיך" והזהיר כי "ההשלכות חורגות ממה שהעיניים יכולות לראות" . קרולינה פרז דאטארי, תת-מזכירת המורשת התרבותית של צ'ילה, אישרה גם היא את החדשות.
עדיין לא ידוע כמה מכמעט 1,000 הפסלים של האי נפגעו בשריפה, שהתפרסה על פני 148 דונם של האי הנידח. אזור האי בו שוכנים הפסלים נסגר לציבור בזמן שצוות שימור מעריך את הנזק, אישרה מועצת ראפא נוי בהצהרה ברשתות החברתיות.
פסל מואי שניזוק באי הפסחא
התמונה באדיבות El Consejo de Monumentos Nacionales
ה-Rapa Nui גילפו את פסלי ה-Moai מבזלת וטוף, צורה של אפר וולקני דחוס, לפני שהציבו אותם ליצירת טבעת מסביב לאי, פונים פנימה ומשקיפים על שטח החמולה. כמעט לכל המואי יש ראשים הכוללים שלוש שמיניות מגודל הפסל כולו; במימד הרוחני, ראפא נוי, מאמינים הארכיאולוגים של ימינו, הם "הפנים החיים" (ארינגה אורה) של אבות קדמונים אלוהיים, גלגול של רוחם. הגדול ביותר שוקל 74 טון וגובהו 10 מ'.
מחקר משנת 2019 שפורסם בכתב העת Journal of Archaeological Science הגיע למסקנה שהשבט שיצר את הפסלים האמין שהם משפרים את פוריות הקרקע ובכך סייעו לאספקת מזון קריטית. מחקרים אחרים שנבדקו לאחרונה על ידי עמיתים העלו שהפסלים הוצבו כדי לציין ולאתר מעיינות מים מתוקים באי.
אי הפסחא היה מיושב על ידי קבוצות פולינזיות במשך מאות שנים לפני שמדינת הלאום צ'ילה סיפחה אותו בשנת 1888. האי שוכן 2,175 קילומטרים מהחוף של צ'ילה באוקיינוס השקט. האי התגלה לראשונה על ידי האירופאים כאשר החוקר ההולנדי יעקב רוגווין הגיע לחופיו ב-1722; האי נקרא אי הפסחא כי הוא נחת על החופים שלו ביום ראשון של חג הפסחא.
במהלך המאה הבאה, רבים מפסלי המואי הופלו ממקומותיהם המקוריים. לא ידוע אם זה היה תוצאה של סכסוך עם חלוצים אירופיים או כתוצאה ממלחמות פנימיות בין קבוצות ילידים.