מוזיאון "גלריה דל'אקדמיה" בפירנצה מסיים השבוע שיפוץ של שנתיים עם הופעת הבכורה של שני פרויקטים: תאורה מבוססת LED ליצירת המופת של מיכלאנג'לו, "דיוויד" (1501-04) ופתיחת ה-Gipsoteca Bartolini, הגלריה שלה ליציקות גבס מהמאה ה-19, שהותקנה מחדש.
במשך כ-350 שנה לאחר השלמתו, עמד הפסל "דוד" בכיכר הציבורית המרכזית של פירנצה, בפיאצה דלה סיניוריה, עד שהועבר בשנת 1873 לאקדמיה, כדי להגן עליו מפני נזקים. מאוחר יותר הוא הותקן תחת צוהר משלו בגלריה Tribune del David, שנבנה במיוחד ע"י המוזיאון, שנפתח בשנת 1882. כעת נהנה הפסל מצוהר חדש שנוקה כמו גם ממערכת ה- LED שנוצרה במשותף על ידי Enel, חברת החשמל והגז הרב-לאומית של איטליה.
תאורת ההיי-טק החדשה תשפר גם את נראות פסלי מיכלאנג'לו הבולטים האחרים של המוזיאון: ארבעת העבדים הבלתי-גמורים, או האסירים, הידועים בשם Prigioni, שכעת יש להם גם תאורת LED אינדיבידואלית. לפני כן, העבודות נראו רק על ידי תאורה עקיפה בחדר, אומרת מנהלת האקדמיה, ססילי הולברג. "היתה לך תחושה שהפריג'יוני הם סוג של צהוב-בז', והדיוויד לבן. אבל עכשיו כולם לבנים."
Gipsoteca Bartolini שהותקן מחדש
צילום: Guido Cozzi
האופי של המאה ה-19 של האקדמיה, השוכנת בשני מבנים בפירנצה המתוארכים לשנים המאוחרת של ימי הביניים ותחילת הרנסנס, התעצב והתעצם בשנות ה-80, כאשר המוזיאון חנך את ה-Gipsoteca, שנועד להציג את יציקות הגבס המקוריות שלו.
מדובר, בין היתר, ביציקות של הפסל הטוסקני לורנצו ברטוליני ( 1777-1850) הידוע בתיאורי השיש הניאו-קלאסיים שלו, ושיצירותיו ופסלי השיש שלו מוצגים ב"לובר" וב"מוזיאון המטרופוליטן לאמנות" בניו יורק ושאריסטוקרטים בריטיים נוהגים להזמין יציקות גבס מפסליו, כמזכרת מהטיול הגדול, כדי לקחת אותם הביתה. יציקות הגבס של ברטוליני כוללות דמויות, בהן של אחותו של נפוליאון, אליסה בונפרטה באצ'יוקי.
הג'יפסוטקה(The Gipsoteca) -שכוללת גם יצירות בולטות של תלמידו של ברטוליני, לואיג'י פמפלוני, ומבחר קטן של ציורים מהמאה ה-19 - מלאה בלמעלה מ-400 יציקות גבס. לדברי הולברג המשטחים המחוספסים של היציקות עשויים להיות עדיפים על הטעם העכשווי, מאשר גרסאות השיש הקרות והקשות יותר, ושהפנים הרבות של ה"ג'יפסוטקה" מרמזות על משהו כמו התקהלות גדולה המדברת בטונים שקטים. "זה מלא באנשים שמספרים סיפורים", היא אומרת. "אתה יכול לשמוע אותם לוחשים."