מהדורת הפתיחה של Paris+ מבית Art Basel מרכזת כ-156 גלריות ב- Grand Palais Éphémère. שוחחנו עם מנהל היריד ,קלמנט דלפין, על מה לצפות מההשקה המיוחלת הזו.
The Art Newspaper: איך ייראה היריד החדש?
קלמנט דלפין: הוא יציג פנים ידידותיות ויהיה מוכר וחדש כאחד. למבקרים, שבעבר הגיעו ל-Fiac, נשמרו חלק מהרעיונות שהאמנים יצרו בתבונה ובכישרון וכעת יעמדו לרשותם עוד יותר אמצעים.
הרעיון לא היה להתחיל מאפס. היו לנו תשעה חודשים להכין את היריד, שנשאר אירוע המפתח של השבוע וזה שהחלטנו להתמקד בו השנה. לכן הקשר עם אופנה, עיצוב וקולנוע יפותח יותר במהדורה הבאה. יש לנו זיכיון של שבע שנים, אז זה משאיר מספיק זמן לחקור את הזיקות האלה. סדרת שיחות, שהועמדה במצב המתנה במהלך הקורונה, הושקה מחדש עם האוצרים, שבראשם פייר-אלכסנדר מטאוס וצ'רלס טייסו. בין אורחיהם יהיו אנשי אקדמיה, אוצרים ואמנים והשיחות יתקיימו על סירת תעלות, שעוגנת למרגלות מגדל אייפל.
בנוסף, הקמנו שותפות עם Move, פסטיבל הופעות ב"מרכז פומפידו" והאוצרת שלו, קרוליין פריירה. ולבסוף, כיוון שהצגתם של תלמידי בית הספר לאמנות בירידי אמנות הוא משהו שחשוב לנו מאוד, התחלנו לשקול את הנושא עם אלקסיה פאברה, המנהלת החדשה של ה-Beaux-Arts de Paris, שהסכימה לנהל סדנה עם הסטודנטים.
איזה אחוז מהגלריות יהיו צרפתיות?
כבר מההתחלה, רצינו להמשיך ולכבד את ההתחייבויות שקיבלנו ל-RMN-Grand Palais, בפרט על ידי שמירה על שני שלישים מוועדת הבחירה של "פיאק". לקחנו בחשבון גם את נאמנותם של המציגים הקודמים של "פיאק" בבחירת הגלריות ל"פריז+". ל-61 מתוך 156 הגלריות המציגות, יש אתר בצרפת. אם נתמקד באלה שחלל הגלריה העיקרי שלהם נמצא בפריז, מדובר בסך הכל ב-48 גלריות. במילים אחרות 30%, שזה יותר מאשר במהדורת 2019 של "פיאק".
המחלקה הגדולה ביותר מורכבת מגלריות אירופאיות, וזה מובן בהתחשב בנסיבות הנוכחיות הכרוכות בעליות אנרגיה ותחבורה, ואחריהן גלריות צועדות גלריות אמריקאיות. 22 מציגים, מעולם לא השתתפו ביריד "ארט בזל" בהם הגלריות הפריזאיות Anne Barrault, christian berst art brut, Magnin-A, Salle Principale ו-We Do not Work Alone,.
16 גלריות חדשות, כולל Antenna Space משנגחאי ו-Instituto de Visión מבוגוטה ומניו יורק, יציגו מצגות סולו. כל אחת מצוידת בדוכן בגודל 20 מ"ר להצגת התערוכות שלה והדוכנים עצמם הוצבו באזור הראשי של היריד כדי להבליט את הנראות שלהם. הודות לשותפות עם קבוצת Galeries Lafayette, משלמות הגלריות המדוברות רק חצי מהמחיר המקובל. מה שחדש הוא שהאמן שיזכה יקבל מימון להפקת יצירת אמנות, שתוצג בלובי של Lafayette Anticipations, בשנה שלאחר מכן. במקביל, תחזיר "פריז+" את דמי המציגים של הגלריה.
מחירי הכניסה למבקרים ב"ארט באזל", בבאזל, יקרים מאוד. האם זה המקרה כאן?
מחיר הכניסה נשאר זהה לזה של Fiac, אולם העלינו את מחירי הדוכנים ב-6%. אחד היתרונות העיקריים של "ארט באזל" הוא רשת ה-VIP המשפיעה ביותר שלה... צוות ה-VIP מורכב מ-35 אנשים הממוקמים בכל רחבי העולם. הם אחראים על זיהוי אספנים חדשים ולוודא שהאספנים הקיימים יישארו נאמנים לאירועים שלנו. VIPs הם לא קבוצה הומוגנית. הם ציבור משתנה ללא הרף עם קונים צעירים ואספנים מבוססים מכל העולם, כל אחד עם ההרגלים שלו. הייתה תגובה נלהבת מאוד למהדורה הראשונה הזו, אבל נצטרך לשים לב לאופן שבו אנו מנהלים את זרימת המבקרים, כדי לקחת בחשבון את השטח המצומצם יחסית ב-Grand Palais Éphémère.
האם פריז עצמה מהווה "פלוס" עבור "ארט באזל"?
גם אם "פריז+" לא יוצרת רצף חדש, המצב עושה את כל ההבדל, בהשוואה לבאזל, ביוני. ליריד בבאזל יש היבט פטרימוני יותר. יש לו היסטוריה ארוכה והעיר כולה חיה בקצב האירוע מדי שנה. פריז מתהדרת בהיצע תרבותי ברמה אחרת לגמרי, יחד עם מבחר יוצא דופן של מלונות ומסעדות. פריז יכולה כמעט להוות הסחת דעת למבקרים ב"פריז+" !
מה התקוות שלך למהדורת הפתיחה הזו?
הייתי רוצה שהיריד הזה יבלוט ותהיה לו זהות משלו. אני לא רוצה שאנשים יגידו ש"זה בדיוק כמו מיאמי או באזל". הייתי רוצה שהמבקרים יוכלו לראות אמנים שנמצאים כרגע באור הזרקורים, כאלה שמיוצגים על ידי הגלריות החזקות ביותר, ועדיין יוכלו לגלות יצירות חתרניות יותר אי שם ברחבי היריד.