"סותבי'ס" תמכור במכירת הערב של "אולד מאסטר" בלונדון, ב-7 בדצמבר, ציור שהיא מתארת בהודעה רשמית כיצירה "החשובה ביותר" של טיציאן, שהגיעה למכירה פומבית במאה הנוכחית. בהערות הקטלוג היא מיוחסת ל"טיציאן ובית מלאכה", אם כי לאורך ההודעה לעיתונות, היצירה מיוחסת לטיציאן בלבד.
עם הערכה של 8-12 מיליון ליש"ט, מתארים "ונוס ואדוניס" (בסביבות 1555-57) את שתי הדמויות המיתולוגיות הטיטולריות. זה קשור לסדרת ה- poesieשל טיציאן, שכוללת שישה ציורים גדולים, שהוזמנו על ידי מלך ספרד, פיליפ השני, ונוצרו בין 1554 ל-1562, בהשראת סיפורים שנלקחו מהמטמורפוזות של אובידיוס ומיצירות קלאסיות אחרות.
קיימות מספר גרסאות של כל אחת מהפואזיות, שצוירו בדרגות שונות על ידי טיציאן ובית המלאכה שלו. הציור "ונוס ואדוניס", שהוזמן על ידי המלך פיליפ - שיוחס במלואו לטיציאן על ידי ה"פראדו" - מתוארך לשנת 1554. הוא מוסכם על החוקרים כגרסה הקדומה ביותר הקיימת של היצירה והטובה ביותר באיכותה, אם כי טענות אלו נידונו זה מכבר על ידי חוקרים. גרסאות אחרות תלויות ב"גלריה הלאומית" בלונדון וב"גלריה הלאומית" בוושינגטון הבירה.
הציור של "סותבי'ס" הופיע בפעם האחרונה בשוק החופשי ב-1998, כשלא הצליח להימכר ב"כריסטי'ס" בלונדון. באותה תקופה הוא נשא הערכה נמוכה משמעותית של בין 1 - 1.5מיליון ליש"ט. הוא נשלח על ידי האספן פטריק דה שרמנט, שמת ב-2010. כעת העביר אחד מבני משפחתו את העבודה ל"סותבי'ס".
הציור הוצג בדרך כלל בלוזאן, בשוויץ, מה שמוביל כמה אקדמאים להתייחס אליו כ"גרסת לוזאן". על בעליו לשעבר נמנה הנסיך יוג'ין מסבויה, שהציג אותו ב"בלוודר העליון" בווינה, לאחר השלמת הארמון בשנת 1723. כעת הוא מוצג במטה "סותבי'ס" בלונדון, לאחר שהגיע לבריטניה באופן זמני. בנובמבר הוא יוצג גם בבתי המכירות הפומביות בניו יורק ובהונג קונג.
לפי היו"ר המשותף של "סותביס" לציורי ה"אולד מאסטר", ג'ורג' גורדון, הערכת הציור הזה "הושפעה בחלקה" מהמכירה ב-1991 של גרסה אחרת של "ונוס ואדוניס", המיוחסת לטיציאן ולסדנתו ונמצאת מאז 1992בחזקת "מוזיאון גטי". הציור נקנה ב-7.4 מיליון ליש"ט ב"כריסטי'ס" בלונדון, על ידי הגלריה הלונדונית Hazlitt Gooden & Fox, בשיתוף עם הרמן שיקמן, סוחר מלונדון וניו יורק. השולח של הציור היה הרוזן השני, מנורמנטון, שמשפחתו קנתה את הציור ב-1844.
בהשוואה לציורים קיימים אחרים של "ונוס ואדוניס" המיוחסים לטיציאן (ולסדנתו), הגרסה של "סותבי'ס" הוצגה רק לעתים רחוקות בפומבי, ולכן "התעלמו ממנה במידה רבה בספרות הענפה על האמן", כך לפי הודעה לעיתונות. כל זה השתנה לאחר בחינה טכנית של הציור בשנת 2015. בשנת 2017, היסטוריון האמנות תומס דלה קוסטה אצר את התערוכה Renaissance Venice: Titian, Tintoretto, Veronese, ב"מוזיאון הממלכתי של פושקין", במוסקבה. לאחר מכן ב-2019 פרסם את הספר "Venere e Adone" di Tiziano: arte, cultura e società tra Venezia e l'Europa [Venus and Adonis מאת טיציאן: אמנות, תרבות וחברה בין ונציה לאירופה], שסיפק "ראיות ברורות ל" יד האמן". דלה קוסטה תרם את הציור גם לתערוכה ב-2021 במוזיאון Kunsthistoriches בווינה, שם הציור של "סותבי'ס" תויג כטיציאן "ללא סימוכין". כאן ראה גורדון לראשונה את הציור.
צ'ארלס הופ, המנהל לשעבר של "מכון ורבורג" בלונדון ומומחה מוביל של טיציאן, אומר שהוא חושד ש"לטיציאן עצמו היה מעט או כלום" בהפקת רוב הגרסאות של ציורי "ונוס ואדוניס". הוא תוהה : מדוע שהצייר המפורסם ביותר של ימיו, בשיא הצלחתו, יבזבז את זמנו על ציור אותה תמונה שוב ושוב? נראה שהיו לו עוזרים מוכשרים לעשות עבודה מסוג זה", הוא אומר.
הופ מוסיף כי דעה זו עולה בקנה אחד עם הערכת "סותבי'ס", "שהיא נמוכה באופן לא מציאותי עבור ציור עם חתימה של טיציאן בסדר גודל כזה ומאותה התקופה".
"סותבי'ס" הצהירה בהודעה לעיתונות כי "טיציאן, כמו כמעט כל בני דורו, נעזר בסדנה כדי לסייע לו בעבודותיו. כיום, ממשיכים חוקרים לדון במידת המעורבות שהייתה לאמנים גדולים כל כך ביצירות בודדות".
הופ גם שואל "כמה תיאבון" יהיה למוסדות עבור העבודה הזו, בהתחשב בכמה מוזיאונים שכבר מחזיקים בגרסה. עם זאת, אם היצירה תשיג את ההערכה הנמוכה שלה, היא תהפוך ליצירה השנייה של טיציאן, ברמת מחירה, במכירה פומבית. השיא של האמן עומד על 16.9 מיליון דולר עבור A Sacra Conversazione (בסביבות 1560), שנמכר ב"סותבי'ס" ניו יורק ב-2011.