חוקרים מצאו קטלוג כוכבים, שאבד מזמן, כשהוא מוסתר בין דפי כתב יד מימי הביניים. הטקסט המחוק, שהועתק במהלך המאות ה-5 או ה-6 לספירה, מורכב מקטעים מעבודתו של האסטרונום היווני הקדום, היפרכוס.
"אלה הקטעים הידועים הראשונים שהגיעו ישירות מקטלוג הכוכבים של היפרכוס. הם ממחישים את הדיוק של המדידות של היפרכוס", אומר ויקטור גיסמברג, פרופסור למחקר של המרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS), ואחד ממחברי המאמר, שפורסם בכתב העת להיסטוריה של האסטרונומיה.
הטקסט הנסתר מתאר את הקואורדינטות של קבוצת הכוכבים "קורונה בוראליס", ומקבע את מיקומי הכוכבים שלה בשמיים, יחד עם אורכה ורוחבה של קבוצת הכוכבים כולה. למרות שהיפרכוס אינו מזוהה בשמו בטקסט, מיקומי הכוכבים משקפים תצפיות שנעשו בסביבות שנת 129 לפני הספירה, כאשר חי האסטרונום היווני המפורסם. הגילוי משמעותי מכיוון שיצירתו של היפרכוס נעלמה ברובה, כאשר קטלוג הכוכבים שלו ידוע בעיקר מכתביהם של מחברים מאוחרים יותר.
"סופרים עתיקים נתנו אינדיקציות כל כך תמוהות, שעצם קיומו של קטלוג הכוכבים של היפרכוס היה מוטל בספק", אומר גיסמברג. "אף אחד לא האמין שמשהו מהתוכן שלו שרד עד היום. זו הפעם הראשונה שאנו מסוגלים לקרוא חלק מתוכנו, ובכך מאשרים את קיומו ומספקים תובנות חסרות תקדים לגבי 'התצפיות' של היפרכוס ויורשו, קלאודיוס תלמי".
התמצית מעבודתו האבודה של היפרכוס התגלתה כאשר חוקרים חקרו את Codex Climaci Rescriptus, כתב יד המתוארך למאה ה-9 או ה-10 לספירה. סופרים עשו שימוש חוזר בדפים ישנים מקלף כדי ליצור קודקס זה, ומחקו את תוכנם המקורי.
הטקסט הקודם נשאר ונראה קלוש מתחת למילים. מסמכים שנעשה בהם שימוש חוזר בדרך זו נקראים פַּלִימְפסֶסְטים. מומחים השתמשו בתהליך שנקרא הדמיה רב-ספקטרלית, כדי לשפר את השרידים הקלושים הללו ולחשוף את הטקסט היווני.
הקודקס נשמר במקור במנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני במצרים. רוב דפיו נמכרו בין 1895 ל-1906, ועברו ידיים שונות עד שהגיעו ל"מוזיאון התנ"ך" בוושינגטון הבירה. עמוד אחד הגיע בסופו של דבר לברמינגהם, בבריטניה, בעוד שאחרים נשארו בסיני.
"זה באמת מדהים להיות חלק מתגלית כזו, שהתאפשרה על ידי עבודת צוות עם עמיתים יוצאי דופן מתחומים רחוקים זה מזה כמו : הנדסה, מדעי המחשב ופליוגרפיה", אומר גיסמברג. "זה מעביר צמרמורת בעמוד השדרה שלי לחשוב על כל הטקסטים האחרים, שמחכים להתגלות בפַּלִימְפסֶסְטים אחרים."