ארכיאולוגים שיחזרו אנדרטה שניזוקה על ידי המדינה האסלאמית וגילו גילופי אבן עתיקים שהיו נסתרים במשך אלפי שנים

בעקבות שיפוצים בשער משקי במוסול, בעיראק - אחד השערים המונומנטליים של העיר האשורית העתיקה נינווה, שנפגע בשנת 2016 על ידי המדינה האסלאמית (דאעש)- גילו הארכיאולוגים במהלך פרויקט השיקום, קבוצת גילופי בהט.

לדברי מנהל הפרויקט, מייקל דנטי- ארכיאולוג באוניברסיטת פנסילבניה, שצוותו עובד עם מועצת מדינת נינווה, בחפירות המתמשכות שהחלו בחודש אפריל- שבעת גילופי הבהט בני 2,700 שנה הם "כמה מהדוגמאות השמורים ביותר לתבליטי המלך סנחריב שקיימים. אלה דוגמאות נדירות ושמורות היטב לתקופת זמן ושליט חשובים מאוד ונקודת זמן מרכזית לאמנות המזרח הקרוב", הוא אומר.

הגילופים האשורים הם הדוגמאות העדכניות היחידות לתבליטי סנחריב בעיראק. "אם עיראקי רצה לראות אחד, הוא היה צריך ללכת למוזיאון הבריטי. זה רגע מאוד מרגש עבור העיראקים", אומר דנטי. הפרויקט שלו קיבל קצת למעלה ממיליון דולר מ"הברית הבינלאומית להגנה על מורשת באזורי סכסוך" (Aliph) כדי לשחזר את השער, ומימון מ"מוזיאון פן" באוניברסיטת פנסילבניה, לחפירה נוספת.

מספר אתרים עתיקים נוספים בעיראק - במיוחד בצפון שלה - קמו לתחייה בעקבות ההרס של דאעש, כמו : חטרה ונמרוד.

המלך האשורי סנחריב, ששלט בין השנים 704-681 לפני הספירה, הפך את נינווה לבירת האימפריה שלו, במקום ח'ורסבאד, שהוקמה על ידי אביו סרגון השני, 15 ק"מ צפונית-מזרחית למוסול של היום. סנחריב בנה את נינווה במידה ניכרת. הקים בה חומות עיר, מקדשים, גנים ואת הארמון הדרום-מערבי המפורסם.

כיבושיו הצבאיים של סנחריב, במיוחד בלבנט, תועדו היטב, וכך גם חורבן בבל בשנת 689 לפני הספירה ורוב שבעת הלוחות שהתגלו באתר שער משקי, מהללים את מעשיו. שבעת הלוחות שנמצאו בשער משקי, מגולפים בפרטי פרטים מעודנים בבהט או "שיש מוסול", מתעדים מאהלים צבאיים באזורים הרריים שופעים, שדנטי משער שיכולים להיות בלבנון של ימינו.

הם כוללים תיאורים של עצי רימון, תמרים וגפני ענבים וכן אצילים, חיילים ושבויים. כיבושו של המלך סנחריב את פניציה ידוע וכך גם מצורו על ירושלים וההרס של העיר לכיש בממלכת יהודה, והם מפורטים בספר ישעיהו בתנ"ך.

לדברי דנטי, הלוחות, שהתגלו לאחרונה, דומים לאלו שנמצאו בארמון הדרום מערבי של סנחריב,

שנחפרו על ידי הבריטים במאה ה-19, מתארים את המצור שלו על לכיש, ומוצגים כעת ב"מוזיאון הבריטי."למרבה האירוניה, מה שדאעש הרס בפועל לא היה השער העתיק, שנהרס בשריפה כשפלשו הבבלים והמדיים בשנת 612 לפנה"ס, אלא שחזור של השער משנות ה-70, כפי שתיאר הארכיאולוג והאמן טאריק מדלום. מדלום, הצייר והשומר של המורשת העיראקית, החל בחפירות באתר בשנת 1968, תוך שימוש במה שגילה כדי לשחזר את השער.

הצוות של דנטי מצא את הגילופים האשוריים כשחפר מתחת למה שמדלום חפר. הצוות פתח את הפתח שאטם מדלום וגילה את הלוחות במסדרון ארוך מתחת לשכבת הפסולת וחפצי האמנות מהשריפה שאירעה בשנת 612 לפנה"ס. דנטי מאמין כי לוחות התבליט שמצאו, עם קווי מתאר חלשים של פיסות שנסתתו, היו ניסיון למחוק ולמחזר את אבן הבהט היקרה על ידי מלך מאוחר יותר, אולי סינשארישקון, המלך האחרון של נינווה. הוא אומר שהלוחות שימשו ככל הנראה במקור לארמון הדרום-מערבי ולאחר מכן הותקנו מחדש בשער משקי, שם הם אבדו לאחר הפלישה הבבלית.

לאחר שהשחזור של השער יושלם בעוד כמה שנים, האתר ששימש אימפריות ופולשים שונים יסגור מעגל, אומר דנטי, ויכלול מרכז מבקרים שנמצא בתכנון, שיתאר את ההיסטוריה של נינווה.