עבודות השימור להצלת בית כנסת היסטורי והרוס למחצה מבחינה מבנית, בהראט, במערב אפגניסטן, אמורות להתחיל בחודש נובמבר, בגיבוי ממשלת הטליבאן.
בית הכנסת "יו או" (Yu Aw), הממוקם ברובע מומנדה בעיר העתיקה של הראט, יעבור פרויקט שיקום, שיארך 16 חודשים, כדי להציל אותו מקריסה אפשרית. כך אישרו גורמים מקומיים והארגון האחראי על ביצוע העבודות ל-The Art Newspaper.
הפרויקט, הכולל שיקום של מקווה טהרה יהודי (המכונה "חמאם-א-מוסאיי" ), ששימש בעבר בעיקר את תושביה היהודים של הראט, הוא אחד מפרויקטי שימור התרבות הראשונים, שאישרו במחוז מאז שהטאליבן הקים את הממשלה באפגניסטן בשנת 2021, לאחר נסיגת כוחות ארה"ב מהמדינה.
“יש עניין רב בשימור ובלימוד נושאים הקשורים לתרבות והיסטוריה. אנחנו רוצים להוכיח שאנחנו סובלניים ומקבלים זה את זה, אנחנו שואפים לשלום ואנחנו לא קיצוניים", אומר ל-The Art Newspaper זלמאי סאפא, ראש המחלקה לשמירה על מונומנטים היסטוריים של הראט.
סאפא, שמילא את אותו תפקיד תחת הממשלה הקודמת, אומר שההנחיה שקיבלו על ידי פקידי ממשל היתה להמשיך בשמירה על אתרים היסטוריים ותרבותיים ושלא תהיה הפרעה למאמצים הללו.
"זהו אתר תרבותי היסטורי, שאינו משמש כמקום תפילה, והשלטון המקומי יתמוך בשימורו. למרות השינוי בשלטון האתרים ההיסטוריים שלנו נותרים מוגנים והם אינם קשורים בשום צורה לענייני דת", אומר סאפא.
הקהילה היהודית עזבה את הראט בשנות ה-70 והמבנים ששימשו בעבר כסמל לחייהם התוססים בעיר, נותרו נטושים. זמן לא רב לאחר הגירתם של היהודים, התמודדה הראט עם עשרות שנים של מלחמה, ביזה והרס, שגבו מחיר מהמונומנטים ההיסטוריים הרבים של העיר, מהימים בהם שימשה כבירת האימפריה הטימורית של ימי הביניים (המאה ה-14-15).
בית הכנסת "יו או"- במתכונתו הנוכחית מבנה מתחילת המאה ה-20 , שככל הנראה נבנה במאה ה-19- החמאם, בית הקברות ושלושה בתי כנסת נוספים מאותה תקופה, הם חלק מהמבנים. אלה הן התזכורות הפיזיות האחרונות, שנותרו כעדות לנוכחות התושבים היהודים בהרט.
בשנת 2007, ביצעה "קרן אגא חאן לתרבות" עבודות שימור נרחבות בבית הכנסת "יו או". הבניין נפתח בשנת 2009 לקהל הרחב ושימש במשך מספר שנים כמרכז חינוכי, שהועיל בעיקר לילדים ולנשים באזור, לפני שנסגר שוב לפני כשמונה שנים.
כיום נמצא בית הכנסת "יו או" שוב במצב ירוד ויש חששות כבדים מפני נזק למבנה שלו, שנגרם על פי החשד, כתוצאה מחדירת תעלת ניקוז עירונית בכביש הסמוך. זאת כי תעלת הניקוז נבנתה במימון האו"ם, בצורה לקויה.
לדברי סאפא, כדי למצוא פתרונות טכניים שישמרו על הבניין, הם פנו ל"ארגון הייעוץ התרבותי של אפגניסטן" (ACHCO) - ארגון ללא מטרות רווח, א-פוליטי ותרבותי - לפני כחצי שנה וביקשו סיוע.
"זה עדיין מוקדם, אבל עד כה קיבלה ACHCO אישור מהרשויות המקומיות בהרט ומהקהילה המקומית להמשך העבודה", אומרת ג'וליון לסלי, יועצת של ACHCO, ל-The Art Newspaper. לסלי אומרת שלמרות שהפרויקט לא הוצג במפורש כפרויקט "מורשת יהודית", כולם מודעים להיסטוריה של שני המבנים וזה לא נתפס כשנוי במחלוקת.
The Art Newspaper קיבל גישה לבית הכנסת, לתצפית על האתר, לפני תחילת עבודות השימור הקרובות, והפך לכלי התקשורת הראשון, שמבקר בבית הכנסת מזה יותר משנתיים.
בית הכנסת משובץ בין בתים בוציים ישנים, היוצרים את העיר העתיקה של הראט, הכניסה לבניין הצנוע נפתחת לחצר רחבת ידיים. בית הכנסת בנוי למעשה מתחת לסדרה של כיפות לבנות, המשתרעות על פני חלל תפילה גדול בגובה כפול, עם במה מרכזית מוגבהת (בימה) ונישה לאחסון התורה. חלקים מציורי הקיר המקוריים, ששרדו עשרות שנים של מלחמה, מספקים הצצה לאיך שהחלל היה נראה פעם. נראה שהקירות באזור התפילה הראשי נוטים מעט כלפי חוץ במקום לעמוד ישר.
המקווה, שלא זכה לביקורו של The Art Newspaper, נמצא גם הוא במצב של הרס למחצה וזקוק נואשות לתיקונים נרחבים. עם השלמת השיקום מתוכנן שהמקווה יפעל שוב כבית מרחץ ובית הכנסת כמוזיאון קהילתי.
"המטרה היא לתרום לשמירה על המרקם ההיסטורי בעיר העתיקה, שתושביה בדרך כלל חיוביים לגבי שימור רכוש היסטורי, במיוחד לטובת הציבור, זה מה שיקרה כאן", אומרת לסלי. "מלבד היתרונות של בריאות הציבור מהחמאם, תתרום יצירת התעסוקה במהלך הפרויקט לפרנסתם של משקי בית רבים, בתקופה של מצוקה אמיתית", היא מוסיפה.
הפרויקט בעלות של כמעט 500,000 דולר - במימון הקרן השוויצרית Aliph - יעסיק 60 עובדים בהראט, לביצוע העבודה, 30 בכל אתר. על העובדים יימנו שמונה מומחים, כולל נשים, בתקופה שבה אפגניסטן נמצאת בהתמודדות עם אחד המשברים ההומניטריים החמורים בעולם.
האו"ם הזהיר בחודש מרץ כי 23 מיליון בני אדם, יותר ממחצית מהאוכלוסייה, סובלים מרעב כבד. כשהטליבאן השתלט על המדינה, אפגניסטן הסתמכה על סיוע חוץ למימון למעלה מ-80% מהוצאותיה. ההחלטה של ממשלות מערביות שלא להכיר רשמית בממשלה החדשה, הסנקציות הבינלאומיות וההחלטה האמריקאית להקפיא את נכסי הבנק המרכזי של אפגניסטן, פגעו בכלכלת המדינה.
אתרי מורשת תרבותית באפגניסטן, שכבר היו במצב פגיע, חשים גם הם את כובד הסנקציות, כשמקורות המימון לביצוע העבודה המכרעת התייבשו. חוסר השקעה בפרויקטים הללו, שיכול לתרום גם להקלה על חלק מהמשבר ההומניטרי, מעמיד את האתרים ההיסטוריים בסכנת אבדן לנצח.
"לרשויות מגיע קרדיט על הניסיון לשמור על הרכוש ההיסטורי, שנותר בעיר העתיקה של הראט, אבל הן זקוקות למשאבים לשימור, אחרת הוא פשוט יתפורר", מזהירה לסלי. "באופן מכריע, כדי להיות מוערך על ידי התושבים של היום, צריך רכוש היסטורי להיות ראוי למגורים - שלעתים קרובות הוא אינו במצבו המקורי, עם תברואה בסיסית וכן הלאה - ושימושי, הדורש דמיון והשקעה בפונקציות מעשיות חדשות, הידועות במסחר כ'שימוש חוזר אדפטיבי'", היא מוסיפה.
לסלי אומרת שהיא מקווה שתחילתם של פרויקטים לשימור, כמו זה שתוכנן בבית הכנסת "יו או" ובמקווה, יוכיחו לתורמים שכדאי להשקיע בשימור המורשת הבנויה של אפגניסטן.
הפרויקט מתוכנן להיות מיושם על ידי ACHCO בשיתוף המחלקה המקומית לשמירה על אנדרטאות היסטוריות בהרט, עיריית הראט, האגודה להגנת המורשת התרבותית של הראט ונציגי קהילה מרובע מומנדה.