ציור שחולץ מהריסות אחוזה היסטורית, שנהרסה בפיצוץ הכפול ב-4 באוגוסט 2020 בנמל ביירות, זוהה כציור של אמנית הבארוק מהמאה ה-17, ארטמיזיה ג'נטילסקי, שאבד זה מכבר. הציור עובר כעת שיקום ב"מוזיאון ג'יי פול גטי" בלוס אנג'לס, לפני שישוב למשכנו הקודם, "ארמון סורסוק", כך הודיעו השבוע מ"גטי".
העבודה בקנה מידה גדול מתארת את דמויותיהם של הרקולס ואומפלה ויוחסה בעבר לאמן אנונימי. הציור ספג נזק משמעותי מהפיצוצים הקטסטרופליים, שגרמו ליותר מ-200 הרוגים והפכו מבנים להריסות. צילומים של העבודה מציגות קרעים לאורך הבד, כולל קרע ארוך ומשונן העובר לאורך הברך והשוק של הרקולס.
טימותי פוטס, מנהל "מוזיאון ג'יי פול גטי", תיאר את היצירה "הרקולס ואומפלה" כ"אחת התגליות החשובות ביותר לאחרונה של ארטמיזיה ג'נטילסקי, שמדגימה את שאיפתה לתאר נושאים היסטוריים, דבר שהיה כמעט חסר תקדים עבור אמנית בת ימיה".
המפתח לגילוי מחדש של הציור הוא מחקרו של גרגורי בוקאקג'יאן, היסטוריון אמנות לבנוני, שחקר את היצירה בתחילת שנות ה-90. בוקאקג'יאן ייחס לג'נטילישי שני קנבסים, בזמן שעבד על עבודת המאסטר שלו בפריז, שהתמקדה בציורים באוסף של "ארמון סורסוק", שהוא בית משפחה מפואר שנבנה באמצע המאה ה-19.המחקר של בוקאקג'יאן לא פורסם עד שנכתב עליו במגזין "אפולו" כמה חודשים לאחר הפיצוץ בביירות, בעקבות ביקור שערך בוקאקג'יאן באחוזה ההרוסה. המאמר זכה לעניין נרחב והוביל את בוקאקג'יאן להציג את מחקריו בכנס שאורגן בשנת 2021 על ידי פרויקט ארכיון Medici בפירנצה.
כראיה לאותנטיות של הציורים, הצביע בוקאקג'יאן על אלמנטים כמו נושא הווילונות, שהתאים ליצירות ידועות של ג'נטילסקי. הוא גם ציין כיצד הטיפול בתכשיטים ב"הרקולס ואומפלה", היה "אופייני לאמנות שלה לאורך כל תקופות הקריירה הארוכה שלה".
היצירה הקטנה יותר, "דיוקן של מריה מגדלנה", שוחזרה מאז והוצגה ב"מוזיאון סן דומניקו" בפורלי, באיטליה. הציור "הרקולס ואומפלה" נמצא ב"מוזיאון גטי" במסגרת הסכם השאלה עם בעליו, רודריק סורסוק קוקרן, שאמו התגוררה ב"ארמון סורסוק" לאורך כל חייה ומתה בגיל 98, לאחר שנפצעה מהפיצוץ.
שילה בארקר, חוקרת מובילה בנושא ג'נטילסקי, אמרה לעיתון "ניו יורק טיימס" כי הציור מביא את מספר היצירות הידועות של האמנית ל-61. "אני לא מכירה מישהו שיש לו דעה מנוגדת", אמרה. "הרבה ציורים של ג'נטיליסקי הגיעו בתקווה להגיע לקונצנזוס מהשוק ומהחוקרים, והתאכזבנו במידה רבה. ובכל זאת, מהפינה הבלתי צפויה לחלוטין הזו של דרום הים התיכון, צצה הדוגמה המדהימה הזו לגאונות הבוגרת של ג'נטיליסקי".
ג'נטיליסקי המוערכת על ידי רבים כאייקון פמיניסטי - עבודתה "יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס"זכתה לכינוי "דיוקן של הזעם המשוחרר ש נשים" - זכתה בעשורים הארונים לתשומת לב מחודשת של המחקר ושל הציבור. בשנת 1976, ציורה "ג'ודית ומשרתת עם ראש הולופרנס" נכלל בתערוכה המסעירה "נשים אמניות 1550-1950", שאצרה אן סאתרלנד האריס. לינדה נוכלין, דנה אז בג'נטיליסקי במאמרה עטור השבחים: "למה לא היו אמניות גדולות?". בשנת 2020, הועלה סקר ג'נטיליסקי שובר הקופות על ידי הגלריה הלאומית בלונדון.
הציור "הרקולס ואומפלה" אמור להופיע ב"גטי" בסוף 2023, ולאחר מכן הוא יחזור ל"ארמון סורסוק". כעת מתנהל מאמץ בינלאומי בהובלת אונסק"ו לשחזר את הבניין בביירות ולפתוח אותו מחדש עד סיום שנת 2025, כמוזיאון פרטי,. המשרד הצרפתי התחייב לממן לטובת הפרויקט 500,000 אירו. מוקדם יותר החודש הוכרז שמימון נוסף יגיע משווייץ, מה שיאפשר לאונסקו להתחיל את השלב הראשון של השיקום.