סאם חלבי, בן 32, נולד כבן זקונים לאחר תשע בנות במשפחה דרוזית מסורתית בדליית אל כרמל, ואהב לצייר משחר ילדותו. "הייתה זו אמי, אמילי, ז"ל, שזיהתה את הייחודיות יוצאת הדופן שלי לציור בגיל צעיר והאמינה שאת הכישרון הזה אני מביא עמי עוד מגלגולים קודמים. היא עודדה אותי להמשיך ולצייר גם כשכל הסביבה הדרוזית המסורתית האיצה בי להפסיק ולמצוא "מקצוע מכובד"," הוא מספר.
כשהיה רק בן 13, אביו, שהיה קבלן מצליח ואמיד, התרסק כלכלית. "ההחלטה של אמי לא להכריז על פשיטת רגל, אלא, לדבוק בהחלטה להחזיר את החובות גם על חשבון מציאות חדשה ומאתגרת ששינתה את חיינו היוותה עבורי קול קורא לפריצת הדרך כאמן", הוא מספר איך האמונה של אמו בו, התוותה לו את הדרך. "אמי ביקשה שאעזור בפרנסת הבית כצייר. גם כשאבי, משפחתי המורחבת וכל הכפר מנדים אותי רק בשל היותו אמן.
אמי תמכה בי וראתה את הכישרון המיוחד ללא הכשרה מקצועית. היא כיתתה רגליה בין אין ספור גלריות שסגרו בפניה את דלתם עד שלבסוף גלריה חיפאית אחת הסכימה לקבל את התמונות ללא תשלום עד שימכרו. התמונות החלו להימכר ובעל הגלריה שזיהה את הפוטנציאל בקש לפגוש את ה"אמן" ולראות אותו יוצר בזמן אמת".
סאם חלבי- עץ החיים
צילום- דימיטרי ספקטור
סאם צייר לבעל הגלריה את 'עץ החיים' המשמעותי כל כך עבורו, משתדל לא לחשוף את ידיו הרועדות והוזמן ע"י בעל הגלריה להפוך ל"צייר צללים" כשהוא נשאר מאחורי הקלעים בגלל גילו. במשך 4 שנים של התבגרות והתמחות מקצועית ורגשית, סאם קבל שכר שעתי גבוה פי 3 משכר המינימום ועזר לרווחת המשפחה אך הרגיש אדם שקוף ודמיוני שיצירותיו נמכרות וזוכות למחמאות והוא עובד במחשכים.
למדת לצייר לבד, כאוטודידקט. איך זה קרה?
"את הכישרון שלי, בזכות היכולת החזותית הלא רגילה להעתיק דברים בגיל ממש צעיר. כילד בגיל 7, הייתי יוצא אל השוק בדליית אל כרמל, עם אמי, שואב צורות ורעיונות ומצייר עבורה דוגמאות אומנותיות לעיטורי הנק'אב, אותן מטפחות ראש גדולות המכסות גם את פלג הגוף העליון של הנשים הדרוזיות. אמי הייתה רוקמת על מטפחות אלו ומוכרת אותן בהצלחה רבה בחנויות השוק השוקק.
בהיותי בן 9, לערך, נפגשתי עם אוצר וגלריסט מקומי שזיהה את הכישרון שבי ועודד אותי להתפתח ולהפוך לאמן מקצועי "תתבודד, תכנס לחדר, תשפוך, תקלקל, תהיה אמיץ", אמר לי ואף יעץ לא ללכת לחוג ציור "כדי שלא יכבו לך את היצירתיות". לקחתי את העצות שלו ברצינות רבה והתחלתי להתבודד בחדר, ישבתי שעות לבדי וייצרתי. החדר כולו היה עולם של צבעים, דמיון והשראה. שם גדלתי, שם ישנתי, שם נשמתי ונשפתי את האומנות אל נימי נשמתי. אני זוכר את הקריאות מצד בני המשפחה מהדהדות ברחבי הבית, "תעזוב", "תצא", "תצטרף אלינו". אך אני בשלי, חדור מטרה, מצייר, זורק, מנסה שוב ושוב, מנסה להשיג את התוצאות הטובות ביותר".
סאם חלבי- תערוכת צייד הצבעים
צילום- דימיטרי ספקטור
כשמלאו לו 18 , והוא סיים בהצלחה את לימודי התיכון, קראה לו אמו ששימשה עבורו כעוגן ומגדלור, לצאת לאור, לקדמת הבמה לצד יצירותיו ופתחה לו גלריה קטנה בכפר. "שם לראשונה התנוסס שמי האמתי כאמן על יצירותיי. עבורי הדרך לחשיפה הייתה מפחידה ומשתקת. נאלצתי להתמודד לראשונה עם התדמית שלי כאמן "מקצוע לא גברי" בתוך הקהילה הדרוזית השמרנית ובקרב בני משפחתי המורחבת שהגיבו בזלזול", הוא אומר בגילוי לב.
איך באמת החברה הדרוזית קיבלה זאת, האם לגיטימי כגבר צעיר להצהיר שעיסוקו יהיה אומנות?
"תראי, בתחילת דרכי ממש התביישתי במה שאני עושה והחבאתי את הכישרון שלי מהסביבה הדרוזית המסורתית, שלא תמכה ואף זלזלה והציעה שאמצע "מקצוע אמתי". בגיל 18 כאשר אמי, פתחה לי את הסטודיו ברחוב הראשי בדליית אל כרמל, עוד ספגתי הרבה ביקורת, ביום הראשון נכנס אליי קרוב משפחה מבוגר ואמר לי "צייר מתפרנס רק לאחר מותו ומכיוון שאתה הבן היחידי במשפחה ועל כן והמפרנס העתידי אין מקום לטעויות. תפרוש עכשיו ותחפש מקצוע אמתי". אני הקשבתי לו אבל אימא שלי אמרה לי להתנתק מהרעשים כי אנחנו בדרך נכונה".
ההתחלה הייתה קשה, איש לא בא, ואף מבקר לא נכנס לגלריה. לאחר כשבוע, הגיע לגלריה לקוח ראשון ורכש ציור. "נכנסתי הביתה בסוף היום ומבלי לומר דבר הושטתי לאמי את הכסף. את החיוך שלה באותו רגע, לא אשכח לעולם. במשך 3 שנים הגלריה הפכה למקום משגשג. ביקור אחד זכור לי במיוחד כמשנה חיים. אדם נכנס לגלריה ושאל "אתה סאם?" משעניתי לו בחיוב סיפר לי אותו אדם שנהג לרכוש את ציורי בגלריה בחיפה. פתאום נעלמו היצירות וכששאל וחקר בנושא, אמרו לו שיש ילד בדליית אל כרמל שמצייר אותם". התחלנו לעבוד יחד והעסקים פרחו. ציורי נמכרו בכל רחבי הארץ ובעולם. בשלב הזה החלטתי להגדיל את הגלריה והסטודיו התרחב לקומת מרתף בבניין ממול, שם התחלתי לארח אלפי מבקרים, לקיים שיח אמנות ולספר את סיפור חיי.
סאם חלבי- פרחים2
צילום- דימיטרי ספקטור
מאז ועד היום חל שינוי של ממש, לאט לאט, אנשים התחילו להכיל ולקבל אמנות בצורה מדהימה ודליית אל כרמל הפך לכפר תרבות ואמנות רבות תודות לרפיק חלבי, ראש המועצה של דליית אל כרמל מאז 2013, הוא מקדם את האומנות מתוך התפיסה שמקום שיש בו אומנות הוא מקום משגשג".
היום, הגלריה של סאם וסדנאות האמן שלו בכפר, אליהם מגיעים אלפי אנשים בחודש הפכו אותו ל"מפורסם ואהוד", ברחובות הכפר, צריך לעצור כל הזמן לברכות ומחמאות, למילה טובה, לחיצת יד ופרגון ענק. הביקורים הרבים של חובבי אמנות ותרבות מכל הארץ ולצידם ההצלחה החומרית חשפה את הצעירים בכפר לאמנות. "היום אני שומע הרבה הורים שישמחו שהילדים שלהם יעשו את הדרך שלי. בשבילי זה מקור גאווה".
סאם חלבי - סמטת נוף ילדותי
צילום- דימיטרי ספקטור
חלק מסיפור חייו שאותו מספר בגלריה שלו הוא פורט עבורנו, "כשהייתי בן 24 , אמי אובחנה כחולת סרטן שהספיק להשתלט כבר על אזורים נרחבים בגופה. היא אושפזה מיד. "גם בשעות האלה, באצילות נפש, אמי לא נתנה לפחד לנהל אותה. היא הכינה אותי ואת אחיותיי לנורא מכל. היא הרגיעה, נתנה תדריכים והנחיות לאחרי לכתה, ולא השאירה פינה אחת שלא הייתה מנוסחת ומדוברת. "בהתחלה זה יהיה קשה מאוד", היא הסבירה, "אבל הקושי הזה הוא חיובי וטוב. תראה את הירח, הוא מואר רק כשמסביבו חושך".
"חודשיים מיום אשפוזה הלכה אמי לעולמה". פניו מתקשים אך אז חיוך שוב עולה על שפתיו, "הלב שלי נפתח לאהבה ועוד לפני שמלאו לי 28 שנים נשאתי את ירין לאשתי, היא שותפה מלאה לחיי. היצירה המשותפת והגדולה מכולן היא ביתנו, מילן, בת שנתיים וחצי שאותה אנחנו מגדלים באושר בבית גדול ומעוצב שבניתי על ראש ההר ומשקיף על כל דליית אל כרמל".
באותה השנה, בגיל 28 הגיעה אליו, פנייה מפתיעה מ״קרן אתנה״, ליצור עבורם ציור שיימכר באירוע התרמה גדול והכסף מהמכירה של היצירות, ישמש לקניית מחשבים לילדים מעוטי יכולת. "היצירה הצבעונית, תלת ממדית שלי נמכרה בהכי הרבה כסף מכל היצירות שהוצגו באירוע ומאז נשמר הקשר עם אורי בן ארי מייסד ונשיא קרן אתנה. תערוכת היחיד שלי "צייד הצבעים" הינה בחסות קרן אתנה יזמית "מעבדת הדמיון" מרחב תגליות אינטראקטיבי לחיזוק מיומנויות המאה ה 21.
כך, מגיל 13 כילד אמן שמצייר כ"צייר צללים" ועוזר בכלכלת הבית, הפך תוך פחות מעשור, לאמן בינ"ל מוצלח שמוכר במיליונים. את יצירותיו הצבעוניות ניתן למצוא גם בחללים מפוארים בארה"ב, דובאי ובבירות אירופה. חלבי, שיצירתו המפורסמת "עץ החיים" מוצגת בגאווה בבית הנשיא, פורץ את גבולות גלריית האומנות שלו בכפר ויציג בתערוכת יחיד, ראשונה שלו, בעיר הגדולה במרכז עמיעד ביפו.
סאם חלבי- פרחים4
צילום: דימיטרי ספקטור
"צייד הצבעים" במרכז עמיעד, ביפו הפך חלל ענק של כ-1000 מטר, ובהם חדרי בית ילדותו, הזיכרונות והחיים, עם מייצבי ריהוט ענקיים, המכוסים בעשרות שכבות של טפטופי צבע בלתי נגמרים הגורמים לצופה לעמוד משתהה.
"בתערוכה אני בונה אמירה חלומית, אוטופית, שהיא רגשית וסנטימנטלית מחד אבל יש בה גם ביקורת חברתית סרקסטית על חברת השפע. מיטת הנוער, המנורה, הטלפון הנייח, הגיטרה, הספה, השולחן הסלוני, פינת האוכל ... שאספתי מבית ילדותי רגע לפני שנזרקו מקפיאים רגעים בזמן כפי שבחרתי לשמור אותם באופטימיות. חפצים שימושיים יומיומיים נוסטלגיים הטובעים בים של צבעים ומקפיאים זיכרון קולקטיבי של בית ילדות המשותף לכולנו. יש במייצבים הללו אמירה טוטאלית חזקה, התעמתות עם יצירות אמנות מיתיות המוכרות משנות השמונים במערב".
היצירות בתערוכה מציגות מוטציית טבע חדשה, בראשיתית, אופטימית, רומנטית וחלומית. סאם מחובר לטבע לפריחה ולפרחים והוא מצייר אותם, מפסל אותם, שוזר אותם כמעט בכל יצירותיו כשהם ללא גבולות של צבע ומעוף. הפרחים והעצים של סאם מואנשים, מלאי אופטימיות, מרץ ותנועה ויטאלית אוטופית. עץ החיים שמלווה את סאם מילדותו, זוכה לאלמנטים פיסוליים הפורצים מן הקנבס והופכים את ציוריו לתמונות תלת ממדיות צבעוניות מרהיבות. היער הקסום שלו, יצירה מונומנטלית עם עשרות עצים ממחוזות ילדותו, המוצגים בפריחה צבעונית מסחררת עשויה כולה בלונים. ההליכה בתוך יצירת היער מאפשרת למבקר לעבור מסע של אופטימיות המתחזקת בחוויית מכונית החיים הצבעונית שלו.
איפה אתה מוצא את ה"יופי" שאתה מכניס לאומנות שלך?
"כאמן, מחוץ לז'אנר אמנותי אופנתי כזה או אחר, אני בורא הוויה אפשרית חדשה, רומנטית, לפיה ניתן לעסוק ביופי הקיים, באושר, באמנות שאין לה גבולות של צבע, ממד או התאמה לז'אנר אמנותי. ההגדרה ליופי, מגיעה אצלי מהתחושות הפנימיות ביותר ואני תמיד מקשיב למורה האמיתי שלי – הטבע ובו אני מוצא את היופי. המבקרים בתערוכה מוזמנים איתי למסע אופטימי, במציאות חדשנית. מעיינות האהבה וההשראה ממשיכים לבוא מדמותה של אימי האגדתית שהלכה לעולמה בגיל צעיר. דרך היצירה אני יכול לשמח ולתרום לאנרגיה חיובית, להחזיר את האופטימיות למי ששמחת החיים נלקחה מהם"
"סמטת נוף ילדות", הוא ציור שחלבי אוהב במיוחד, "זו סמטה שתקועה בזיכרון נוף ילדותי. כשגדלתי התגעגעתי לזיכרון הנעים, לבתים הישנים עם האבן הירושלמית האותנטית ויצרתי בתשוקה את הפרטים של אותה הסמטה ללא האנרגיה הלחוצה שהייתה בה בחיים האקטואליים אותם אנו חווים. יצרתי רק את האצילות של המקום ואת הטוהר שלו כפי שצרוב לי בזיכרון כשהייתי ילד. בראייה נאיבית".
סאם חלבי- הגיטרה הראשונה שלי
צילום דימיטרי ספקטור
אתה מציג בציוריך מציאות אופטימית, ומתעלם מאקטואליה ש"מקלקלת". האם אפשר באמת להתעלם מאקטואליה?
"תמיד הייתי מחובר לילד שבתוכי עם הגישה החיובית והשמחה. הדרך הזו מאפשרת לי להתנתק מכל הרעשים שחווים בעולם, באקטואליה, להתחבר ביצירה לתחושות הפנימיות שלי, לנאיביות הילדותית, אופטימיות, בגישה רומנטית שקבלתי בירושה מאמי, אני נכנס לעצמי ומתבונן בפנימיות שלי. כך אני מצליח להתנתק מהרעשים".
דורון פולק, אוצר התערוכה "סאם חלבי, אמן אוטודידקט, משורר הצבע, מצייר ויוצר מציאות חדשה, מחוץ לז'אנר אמנותי אופנתי כזה או אחר. חלבי בורא הוויה אפשרית חדשה, רומנטית, לפיה ניתן להימנע מהאקטואליה היומיומית המכבידה ולעסוק ביופי הקיים, באושר, באמנות שאין לה גבולות של צבע וחלומות".
אוצרים- דורון פולק ואיריס אלחנני
מפיקים- רן לבדי וטלי בן סירא
עיצוב התערוכה- AH ARCHITECTS
"צייד הצבעים" תערוכת יחיד של סאם חלבי תוצג בתאריכים 28/10-5/11 במרכז עמיעד בשוק הפשפשים, יפו.
שעות פתיחה- 11-22:00 בימי חול ושבת.
1/11 יום הבחירות –"בוחרים אמנות", אירועי מוסיקה דרוזית עכשווית וסיורים מודרכים חינמיים בתערוכה.
3/11 בשעה 19:00 שיח גלריה-בין סאם חלבי ורפיק חלבי.
4/11 בשעה 11:00 בירה ואמנות.
מרכז עמיעד- רח' עמיעד 12, שוק הפשפשים, יפו. לתיאום - 050-2257082 / 054-5982998