מוזיאון גרמני גדול, Neue Nationalgalerie בברלין, חשף על חזיתו, בעקבות מותה של מחסה אמיני, עבודה של האמנית ילידת איראן שחיה בניו יורק, שירין נשת. החשיפה - שהתרחשה ביום ראשון ה-30 באוקטובר - היא מפגן התמיכה המוסדי הגדול ביותר במפגינים באיראן, לאחר שמוזיאונים בבריטניה ובארה"ב זכו לביקורת על כך שהם לא התייחסו להחמרה במצב זכויות האדם במדינה.
אמיני, הידועה גם בשם ג'ינה, מתה בספטמבר בבית חולים איראני, לאחר שעוכבה על ידי משטרת המוסר של המשטר, על כך שלכאורה לא צייתה לתקנות החיג'אב של המדינה. מותה עורר הפגנות המוניות מתמשכות בטהרן ובערים ברחבי איראן. לפי France24, סוכנות הידיעות הממשלתית של איראן, IRNA, ציטטה גורמים משפטיים שאמרו כי 1,000 אנשים, שהיה להם תפקיד מרכזי בהפגנות, יובאו למשפט בטהרן בלבד, בשל "מעשיהם החתרניים".
כרזה של נשאת, שנתלתה מול הכניסה הראשית של הבניין, מציגה את הדיוקן העצמי מ-1993 Unveiling, מתוך הסדרה נשות אללה (1993-1997). הכרזה גם כוללת קטעי טקסט מאת המשורר האיראני המנוח Forugh Farrokhzad ואת הסיסמה "אישה, חיים, חופש" בפרסית ובאנגלית.
נמסר ל-The Art Newspaper שמול בניין המוזיאון התקיימה בין השעות 15:00-17:00"עצרת שלווה וקטנה לתמיכה במפגינים".
."בעיצומם של משברים חופפים, נשאלת השאלה: מהו מוזיאון היום?" אומר מנהל ה-Neue Nationalgalerie, קלאוס בייזנבך, מה שעורר ויכוח על איך מוזיאונים צריכים להגיב למשברים גיאופוליטיים. גם גלריות אחרות ניסו להגיב. "טייט", למשל, פרסם סרט באינסטגרם על חייה ויצירתה של נשאת.
בייזנבך מוסיף: "בחודשים האחרונים, ה-Neue Nationalgalerie התמודד עם אתגרי התקופה והיה מקום לעזרה הדדית סביב תחילת מלחמת אוקראינה. כעת ההתערבות עם האמנית האיראנית שירין נשת מפנה את תשומת הלב להפגנות [הביקורתיות על המשטר] באיראן ודורשת הבעת אהדה לאנשים המוחים באומץ אזרחי אדיר ומסכנים את חייהם למען דמוקרטיה וזכויות אדם".
אבל לא כולם ברשתות החברתיות מסכימים עם ההתערבות. מגיב באינסטגרם כותב: "אמנים אמיתיים חולקים את האמנות שלהם באופן אנונימי זה עם זה כדי לאפשר לתנועה להתקדם". קולקטיב אנונימי פרש סדרה של כרזות מכוסות בפניה של אמיני במוזיאון "גוגנהיים" בניו יורק ב-22 באוקטובר.
"העם של איראן נתון לאלימות ואכזריות מחרידה על בסיס יומיומי. עם גישה מוגבלת לאינטרנט וסיקור מינימלי או כוזב על ידי התקשורת המערבית. הגיע הזמן לראות אותם ולשמוע אותם על ידי שפיכת אור על המאבק חסר הפחד שלהם נגד מערכת טוטליטרית", אמר הקולקטיב.
עדכון: בייזנבך אומר: "הכרזה הוקמה כנקודת מפגש של אמנים, מוזיקאים, משוררים ופעילים להתאסף ביום ראשון בין השעות 15:00-17:00. שירין הייתה בעיר בשישי אחר הצהריים עד שבת. היא הכירה לנו קבוצה של נשים צעירות ואמנים ממוצא איראני וזה באמת היה האירוע שלהם והבמה שלהם. הכל אורגן ובוצע על ידי על ידי דור צעיר יותר של נשים ממוצא איראני".