ב-6 בנובמבר, תיפתח ועידת האקלים ה-27 של האו"ם, Cop27, בשארם א-שייך, במצרים. המיקום מעיד על חשיבותה של הוועידה, שכן מעולם לא התקיימה פסגת cop במדינה הקשורה כל כך לעתיקות, בהן הפירמידות, הספינקס וקברו של תּוּת עַנְחְ' אָמוֹן, שמתמודדים כולם עם איומים הולכים וגדלים, שכוללים מזג אוויר קשה יותר, טמפרטורות חמות יותר ועליית פני הים.
זאהי חוואס, לשעבר השר לענייני עתיקות של מצרים, מזהיר כי כמעט כל האתרים הארכיאולוגיים הפתוחים במצרים נמצאים בסיכון רציני. "לדעתי, בעוד 100 שנה, כל העתיקות האלה ייעלמו בגלל שינויי האקלים", הוא אומר.
ב-Cop27, ישקלו הנציגים האם על מוזיאונים להתרחק מהעמדה ההיסטורית שלהם של "נייטרליות אקלים" לכיוון פעולת אקלים. אבל האם הדיון עדיין נחוץ?
בשנת 2021 הזמינה ברית המוזיאונים האמריקאית מחקר שמצא כי מוזיאונים מדורגים במקום השני רק אחרי חברים ובני משפחה כמקור מהימן, ובאופן משמעותי לפני מדענים, ארגונים לא ממשלתיים, התקשורת, הממשלה ועסקים. האם צריך לפרוס את מאגר האמון הזה לטובת הכלל?
רוברט ג'ינס הוא חוקר בבית הספר ללימודי מוזיאונים בלסטר והיה העורך הראשי של כתב העת לניהול מוזיאונים ואוצרות משנת 2003 עד 2014. בפרסום המקוון The Beam, הוא כותב: "מדוע קהילת המוזיאונים העולמית לא מתעמתת עם שינויי האקלים עם הרצון והאינטליגנציה הקולקטיביים שלו? הסבר אחד הוא ששינויי האקלים הם נושא טאבו, שאסור לדבר עליו עם בני משפחה, חברים ועמיתים".
יש לשבור את הטאבו הזה. "נדרשים שינויים קיצוניים ברחבי החברה כדי להבטיח שההתחממות הגלובלית תישאר מתחת ל-1.5 מעלות צלזיוס", אומר רודני הריסון, הפרופסור ללימודי מורשת ב"אוניברסיטת קולג' ", בלונדון. "מוזיאונים יכולים למלא תפקיד מוביל בתמורות הללו, אבל הם יכולים לעשות זאת רק אם הם מבצעים שינויים משמעותיים באופן שבו הם פועלים ומתקשרים."
"הדבר מתסכל וזה כבר מוסכם", אומר הנרי מקגי, מייסד חברת ייעוץ האקלים Curating Tomorrow. "ממשלות כל המדינות שהן צד לאמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים [UNFCCC] ולהסכם פריז כבר מכירות בכך. הם אימצו תוכנית חדשה, אבל נראה שזה לא חלחל לפעולתם של מוזיאונים רבים. יש לנו הזדמנות פז לפעול בשינויי האקלים כמגזר, אבל אנחנו לא מנצלים אותה".
מעבר לפסגות cop, האו"ם גם אירח את Mondiacult (הועידה העולמית של אונסק"ו למדיניות תרבות ופיתוח בר קיימא) במקסיקו סיטי בספטמבר האחרון, שהתקיימה 40 שנה לאחר ועידת Mondiacult הראשונה. היא התמקדה אך ורק במדיניות התרבות של אונסקו, וכיצד זה קשור לפיתוח בר קיימא ומדיניות שינויי אקלים המוסכמים בעולם.
אות רב עוצמה
בנאום ב'מונדיקולט', הודתה אודרי אזולאי, מנכ"לית אונסקו, כי "למרות ההתקדמות, לתרבות עדיין אין את המקום הראוי לה במדיניות ציבורית ובשיתוף פעולה בינלאומי", למרות שהיא ממלאת "תפקיד בסיסי" בחיינו. היא בירכה על החלטת Mondiacult לפיה יש לכלול תרבות "כמטרה ספציפית בפני עצמה" בין יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם. זה היה, לדבריה, "אות רב עוצמה" ו"מחויבות לפעולה".
ארנסטו אוטונה רמירז, עוזר המנכ"ל לתרבות של אונסקו ושר תרבות לשעבר בצ'ילה, אמר ל-The Art Newspaper: "כל השרים הסכימו שעלינו למנף את התרבות כחלק מפיתוח בר קיימא ובעיות סביבתיות".
עם זאת, כמה פרשנים מאמינים ש'מונדיקולט' היה יכול לעשות הרבה יותר. "זה ביקש להפעיל את התרבות ב-UNFCCC, אבל זה כבר קיים", אומר מק'גי. "במקום לצפות שתחומי מדיניות אחרים ישתנו כדי לשלב תרבות, מדיניות תרבות צריכה להיות הרבה יותר גלויה לגבי תפקידה בהסכמים קיימים. זהו מצב אופייני שבו פיתוח מדיניות אינו מגובה בפעולה ברורה".
הגדרה חדשה למוזיאונים סוכמה באוגוסט 2022 בפגישה השנתית של המועצה הבינלאומית למוזיאונים בפראג. פעולת אקלים לא נכללה בהגדרה. הוויכוח, אם כן, נמשך, בזמן שהפירמידות מתפוררות.