אישה עירומה שוכבת על צידה ותינוק על החזה שלה. ילדה בשמלה אדומה יושבת ומלטפת את הבובה שלה. שלוש איכרות במטפחות ראש, קוצרות שדה תירס באופן קצבי. אלו הן רק חלק מהתמונות החלוציות, שהפיקה קבוצת אמניות שפעלה בגרמניה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. מדובר בנושא של Making Modernism, אותו מציגות : פאולה מודרסון-בקר, קתה קולוויץ, גבריאלה מינטר ומריאנה ורפקין ב"אקדמיה המלכותית לאמנויות" בלונדון, שכמעט ולא הוצגו בבריטניה.
"מדובר בניסיון להכיר בתפקיד שמילאו האמניות האלה", אומרת אוצרת המשותפת של התוכנית שרה לאה. "האמניות כולן שונות מאוד ולכולן הישגים אישיים משלהן, אבל כולן באמת עיצבו את המודרניזם בדרכים המיוחדות להן".
אמא עם ילד על זרועה, עירום 2 (1906) של פאולה מודרסון-בקר
מוזיאון Ostwall im Dortmunder U. צילום: Jürgen Spiler, Dortmund
כנראה שקתה קולוויץ היא הידועה ביותר מבין ארבעת האמניות. מדובר ביוצרת דפוס סוציאליסטית נלהבת, אנטי-מלחמתית, שציורי ההכנה שלה של ילדים ואימהות ייכללו כאן. פאולה מודרסון-בקר, עם "מוזיאון בברמן" המוקדש לעבודתה, מיוצגת בשורה של דיוקנאות אינטימיים. גבריאלה מינטר הייתה חברה מייסדת ב-Der Blaue Reiter, קבוצת המפתח של ציירים אקספרסיוניסטים, שכללה גם את בן זוגה, ואסילי קנדינסקי. לאה מאוד מעוניינת לדבר על מריאנה ורפקין, אמנית כמעט לא מוכרת בבריטניה.
"היא אמנית מרתקת", אומרת לאה. "היא הגיעה למינכן מרוסיה כציירת ריאליסטית מוכשרת מאוד, ואז החליטה להשעות את הקריירה שלה כדי לתמוך בבן זוגה, אלכסיי פון יבלנסקי. כשחזרה לעבודה, הביטוי הציורי שלה השתנה לחלוטין".
ורפקין גם הקימה סלון שהוביל ישירות להקמתה של קבוצת "הפרש הכחול", ולאה מפנה את תשומת הלב למשמעותו. "התערוכה עוסקת גם בניסיון להכיר ברשת ובקשרים שהאמנים האלה אפשרו. ורפקין אספה אנשים, והמפגשים שהיו בסלון שלה לא ממש זכו להכרה".
התאומים(1909) של מריאנה ורפקין
Fondazione Marianne Werefkin, Museo Comunale d'Arte Moderna, Ascona
בעוד שזרמים אחרים של המודרניזם האירופי ידועים ונחקרים בבריטניה, האקספרסיוניזם הגרמני נותר תחום מעט מוזנח. "האמנות המודרניסטית הגרמנית אינה מיוצגת היטב באוספים הציבוריים שלנו. אבל לאמנים האלה יש היום "התכתבות" עם ציירים, והנושאים שאנחנו בוחנים בתערוכה מהדהדים מאוד". כמו? "איזון בין קריירה כציירת מקצועית לבין רצונות וציפיות אחרות סביב חיי המשפחה, תוך התייחסות לרעיונות של אימהות וסובייקטיביות נשית. אנחנו נמצאים ברגע שבו הדיונים האלה נוכחים מאוד".
"למעשה ניהלנו דיון אם אקספרסיוניזם צריך להיות חלק מכותרת התערוכה, אבל החלטנו שמה שאנחנו רוצים לעשות זה להתמקד בנשים האלה כאינדיבידואלים שהלכו בדרכן בציור. עבור כולן, זה היה מרדף אינדיבידואלי למצוא את דרכן האותנטית".
• מייצרים מודרניזם: פאולה מודרסון-בקר, קתה קולוויץ, גבריאל מינטר, מריאנה ורפקין, "האקדמיה המלכותית לאמנויות", לונדון,
12 בנובמבר עד 12 בפברואר 2023