בשנת 2019 הדהים מיליארדר התקשורת הצרפתי פטריק דרהי את עולם האמנות, על ידי רכישת "סותבי'ס" תמורת 3.7 מיליארד דולר (סותביס נמכרה ל-Bidfair USA, חברה בבעלות מלאה של דרהי) שלקח אותה באופן פרטי. כעת, לאור דרישת כופר של האקרים, מהווה דרהי מוקד של משהו מעניין לא פחות מהכותרות. זאת בעקבות הצצה במטמון של מסמכים שהודלפו, הנוגעים לאוסף האמנות שלו.
המסמכים מספקים פרטים לא רק על האוסף של דרהי, אלא גם על ההסדרים סביב ענייני המס שלו ועד כמה הוא ויועציו ייעלו אותם. המגזין המקוון השוויצרי, Heidi News, ראה את המסמכים ופרסם עליהם תחקיר, וכך גם העיתון הצרפתי Le Monde.
בספטמבר השנה פרסם האתר הצרפתי Reflets תחילה עשרה מאמרים המבוססים על המיילים שנפרצו. HIVE, שמם של ההאקרים, דרשו מדרהי כופר של 5 מיליון אירו, כדי שלא יפרסמו לפחות 140 ג'יגה-בייט של נתונים על האוסף שלו ואת ההודעות השונות מיועצי המס שלו.
שלוש מהחברות של דרהי הגישו בספטמבר תלונה נגד חברת Reflet של Rebuild.sh לבית הדין המסחרי של ננטר, בצרפת, בטענה להפרת הסודיות המסחרית ו"הפרעה לסדר הציבורי". בית הדין הורה ל- Reflet לא לפרסם מידע חדש, אך אפשר למאמרים הקיימים להישאר באינטרנט. ערעור על החלטה זו נקבע ל-23 בנובמבר.
בעוד שדרהי תואר כאספן בזמן רכישתו של "סותבי'ס", מעט מאוד היה ידוע על מה שהוא אסף וגם לא היה ידוע הרבה על היקף אחזקותיו. עם זאת, המסמכים שהודלפו חושפים את הכמות יוצאת הדופן של אמנות איכותית שצבר, במהלך שבע השנים האחרונות, שחלק ניכר ממנה קנה דרך "סותבי'ס".
פיקאסו, מגריט, בייקון, מארק שאגאל, דובופה, ג'קומטי, לג'ר, וסארלי וקנדינסקי הם רק חלק מיצירות שבבעלותו. המחירים נעים בין 76.6 מיליון אירו ל-Grand Femme I של אלברטו ג'קומטי, 1960, ל-6,700 אירו עבור יצירה קרמית מאת סוזן ראמי. ההערכות של שווי האחזקות הן הרבה יותר מ-750 מיליון אירו.
בין היצירות המרכזיות השייכות לדרהי ניתן למנות את Femme Turc au costume dans un fauteuil של פבלו פיקאסו (1955), בשווי של 27 מיליון אירו, Portrait of Jeanne Hebuterne sitting in an armchair (1918) של אמדאו מודליאני, 71 מיליון אירו והטריפטיכון inspired by the Oresteia of Aeschyluss(1981) של פרנסיס בייקון, 75.2 מיליון אירו.
יש עוד ג'אקומטי, Femme de Venise II (1956-57), בשווי של 13.3 מיליון אירו, ו-Le domaine enchanté של רנה מגריט (V) (1953) שנרכשה ב-2020 במכירה פרטית מ"סותבי'ס", בניו יורק, תמורת 8.9 מיליון דולר. Jean Dubuffet's, La tasse de thé V (1966) נקנה ביוני 2015 תמורת 1.1 מיליון דולר.
ויש גם שני ציורי Abstraktes Bild, של גרהרד ריכטר אחד צהוב, אחד אדום, שהמחירים שלהם נעים בין -2.9 מיליון דולר ו-3.9 מיליון דולר. יצירות נוספות שפורסמו ב"היידי ניוז" הן Crépuscule ou la maison rouge של מארק שאגאל (1948), שנקנה ב-5 מיליון דולר, ו-Le corsage rouge של פרננד לגר (1922), שנרכש ב- 17 מיליון דולר.
מאסיה מגיע Ye Liu, Leave me in the dark (2008), תמורת 5.5 מיליון אירו, ואגרטל קוואן גדול מסלדון שנקנה ב-842,183.40 אירו. יש גם יצירה של ג'ובאני בטיסטה טייפולו Madonna of the rosary with angels (1735), שעלותה 15.7 מיליון אירו.
אבל הרוב המכריע של האוסף של דרהי מורכב מאמנות מודרנית ואימפרסיוניסטית, מ- The family of man יצירה של ברברה הפוורת', בת 12, שנרכשה ב-4.8 מיליון אירו, ועד Dammernde Stadt של יצירה של אגון שילה (1913), שנרכשה ב-25 מיליון אירו.
לפחות 25 יצירות אמנות נקנו מ"סותבי'ס" בין השנים 2015 ל-2020, כך על פי מלאי אחר, המכיל הערות בכתב יד בעט כחול, המציין היכן ניתן למקם אותן בבתי המגורים של דרהי בשוויץ.
כחברה פרטית, "סותבי'ס" מפרסמת רק את תוצאות המכירה שלה, אך לא את הרווחים שלה, אבל בשנת 2020 המכירה הגדולה שלה היה הטריפטיכון של פרנסיס בייקון, שנקנה במכירה פומבית תמורת 84.5 מיליון דולר. עד כה לא זוהה הקונה. מחיר השיא מעלה תהיות כיצד הושג מחיר זה, והאם הרוכש נהנה מתנאי הערבות. מכירות כאלה מגדילות בהכרח את נתוני המכירות המדווחים של החברה.
חלק ניכר מהאוסף אוחסן במחסן המשוריין בנמל החופשי של ז'נבה, בגראנד לאנסי, ליד שדה התעופה. אמנם בנמל החופשי הם לא ישלמו את 7.7% המע"מ השוויצרי, אבל אם הם יועברו למספר בתים של דרהי, זה יהיה בתשלום. לדוגמה, במקרה של בקתת צרמט השייכת לדרהי, יועדו יצירות בשווי 65 מיליון אירו (לפי מה שנחשב להערות בכתב ידו של דרהי) כדי להיתלות שם, מה שהיה מחייב 5 מיליון אירו מע"מ. שני הבתים שלו בקולוני צוינו כיעדים אפשריים, גם לאומנות בשווי 312 מיליון יורו, שעשויים לחייב מע"מ של 24 מיליון יורו.
יועצי המס מז'נבה, 'אוברזון והבל' ייעצו לו כי יוכל, לפני הרכישה, לשכור את העבודות מחברת SA, מה שיאפשר לו לקבל החזר מע"מ. פתרון נוסף שהם הציעו היה "יבוא זמני", שמותר לשנתיים, ושניתן להאריכו בשליש.
'אוברזון והבל' הציעו לכתוב לרשויות המכס בז'נבה בקשה לפטור ממע"מ. "היידי ניוז" שאלו את הרשויות בשוויץ אם הצעה זו התקבלה, אך לא קיבלו תשובה. המסמכים מראים את יועציו של דרהי בוחנים את האפשרויות של שימוש שוטף בביתו למטרות עסקיות, עם יצירות אמנות המוצגות בפוטנציה למכירה, או יצירות נספח לגלריה, עם מידה מסוימת של גישה ציבורית, וזאת על מנת להפחית את נטל המע"מ. אין ראיות תיעודיות לכך שדרהי קיבל את עצתו של משרד ז'נבה, למרות שהם כתבו לרשויות המס בכיוון זה.
לדברי "היידי ניוז" ו"לה מונד", דרהי החזיק תחילה בכ-200 יצירות אמנות דרך החברה שלו הרשומה בלוקסמבורג, Before SA, ובשל כך לא יהיה חייב במס רווחי הון, כאשר ימכור אותן מחדש, או ימסור אותן לילדיו. עם זאת, אפשרות זו השתנתה בינואר 2022 כאשר האיחוד האירופי אימץ הנחיה חדשה, ATAD2 (Anti Tax Avoidance Directive), המתמקדת בעיקר בלוקסמבורג והולנד.
אולי לקראת השינוי הזה בתקנות, כמה חודשים לפני כן, ב-29 באוקטובר 2021, הועברה הבעלות על האוסף לשתי חברות בסנט וינסנט והגרנדינים, למקלט מס בקאריביים, בשם Angelheart Ltd and Forever Ltd. הקבוצה הוערכה בתחילה ב-764 מיליון אירו, אך כדי לא למשוך מס רווחי הון, הערכות השווי הופחתו לאחר מכן. במרץ 2022 עודכנו הערכות השווי והורדו ל-717,023,825 אירו. זאת כאשר נלקחו בחשבון הפסדים קיימים על פריטים אחרים, ולכן לא היה חייב מס רווחי הון על ההעברה.
זה יוצא דופן שהערכת שווי כזו מבוצעת בתוך הבית, ולא על ידי מומחה מוסמך חיצוני. פרופסור רומן קראוסל, מהמחלקה למימון ב"אוניברסיטת לוקסמבורג", הגיב: "אתה פשוט לא יכול לעשות סוג כזה של הערכה פנימית, אתה צריך מומחה חיצוני ובלתי תלוי ורצוי יותר מאחד. אחרת יש סיכון כזה של תת-הערכה שעלולה להוביל לבעיות במיסוי".
בזמן הפרסום, דרהי לא הגיב לשאלות מ-The Art Newspaper. הוא ויועציו גם לא השיבו ל-31 שאלות מדויקות ששלחו "היידי ניוז". עם זאת הם אמרו: "מר דרהי אינו מכחיש, מאשר או דוחה טענות הנוגעות לחייו הפרטיים, לילדיו או לדתו", והוסיפו: "מר דרהי ומשפחתו תמיד שילמו מיסים שהיו חייבים, בהתאם לחוק ולתקנות החלות במדינות הנוגעות בדבר".