בשנת 2018 נתקלה משפחתו של הצלם אנטוני קמפנה בכמה קופסאות אדומות, שהוסתרו במוסך שלו, שהכילו כמעט 5,000 צילומים של מלחמת האזרחים בספרד. האמן הקטלוני, שנולד ב-1905 ב-Arbucies, קיבל מספר פרסים על עבודתו, אך החביא במשך עשרות שנים את לוחות הזכוכית, העותקים והתשלילים, שיצר בברצלונה בין השנים 1935-40.
הצילומים מתארים סצינות מחיי היומיום, שכללו צעירים רפובליקנים צועדים ב-1936 ובאותו המקום את חיילי הרייך השלישי צועדים ב- 1939. חלק מהתמונות הללו שימשו בשלב מוקדם, לאחר עליית פרנקו לשלטון, את הצד הרפובליקני. הסברה היא שקמפנה לא היה מוכן להיות חלק מתעמולה עבור הצד השני, או שהוא הבין, שזה יהיה מסוכן מדי בשבילו לשתף אותן.
הצילומים מוצגים כעת ב-Paris Photo (עד 13 בנובמבר) בדוכן של Galeria RocioSantaCruz, שבסיסה בברצלונה.
יריד Paris Photo, שהוקם בשנת 1997, הוא יריד האמנות הבינלאומי היוקרתי ביותר המוקדש לצילום. כעת, 25 שנים מאוחר יותר, הוא מציב כמה שאלות מעניינות עבור המדיום המתפתח במהירות. גלריסט אחד מעיד, שהיו מעט הדפסים מהמאה ה-19 ביריד השנה, ומשער כי אספנים ומוזיאונים כבר קנו את כולם. תגליות חדשות כמו הקופסאות האדומות של קמפנה מופיעות רק לעיתים רחוקות.
ב-Curiosa, המדור המוקדש לצלמים מתפתחים, מציגים כמה אמנים עכשוויים על המסך כמו גם בהדפסים.
Suburban Hauntology מאת ארש הנאי ומורד מונטזאמי
קחו את Suburban Hauntology, מיצב של האמן ארש הנאי והאוצר מורד מונטזאמי. בהתייחס לארכיטקטורה אוטופית משנות ה-60-70 והמטאוורס, זהו "מיצב היברידי וסוחף" הכולל רישומים דיגיטליים, הולוגרמה, שני סרטונים ומשחק שחמט וירטואלי בין מארק צוקרברג לפילוסוף הבריטי הרדיקלי, מארק פישר.
הנאי ומונטאזאמי היו הצמד הראשון שזכה בתוכנית BMW Art Makers, התומכת באמנים ובאוצרים מתפתחים, המתנסים ביצירת דימויים ומיצב עכשוויים. מדובר ביצירות, שאולי לא כל כך קל למכור אותן כהדפסים. אחת השאלות שהיצירה של הנאי ומונטזאמי מעלה היא, מה זה אומר לחיות במאה ה-21, עם מסכים ברזולוציה גבוהה ואינטרנט.
'הדבש' של דיוויד אוזוצ'וקו
גלריה מספר 8 מציעה טוויסט שונה. הגלריה "המקוונת", אומרת המייסדת מארי גומיס-טרזיז - אם כי היא צצה מידי פעם בירידי אמנות כמו "פריז פוטו"- מייצגת "סגל מגוון עולמי, של אמנים מתפתחים בצילום ובמדיה מעורבת". היא מציגה הדפסים של דיוויד אוזוצ'וקו, צלם אוסטרי-ניגרי בצמיחה מהירה. אוזוצ'וקו הקים קהילה מקוונת ונכלל בתערוכה Flickr, 20 Under 20 ב-2014, שאצר במאי הצילום של ווג, איבן שו, באולפני מילק, בניו יורק.
עבודתו של אוזוצ'וקו, רק בן 23, תוצג בקרוב, בחודש דצמבר, במאלי, ב-Rencontres de Bamako המכובד. העבודה נכללה בקיץ האחרון בתערוכה הנרחבת The New Black Vanguard, וכן הוצגה בקטלוג של In the Black Fantastic, שהיא תערוכת החובה של Ekow Eshun ב"גלרית הייוורד".
ובחזרה ליריד הראשי. רעיון חדש בשם Fellowship "מעלה על נס את עתיד הצילום" על ידי מכירת NFTs לצד הדפסים. הוועדה המייעצת של התכנית כוללת את דריוס הימס, ראש תחום הצילום הבינלאומי ב"כריסטי'ס", והסגל שלה כולל שמות גדולים, כולל אוגוסט סנדר וגיא בורדין, שעבודתם מוצגת ביריד. ב-Paris Photo. היריד מציג גם את הסדרה של האמן החזותי של Omani-Bahrani, אימן עלי: "האדמה תמות אם השמש תפסיק לנשק אותה" (2022).
Gold in the Morning A-I (set of ten lightboxes) (1985) של אלפרדו ג'אר
באדיבות האמן וגלריה גודמן
גלריית גודמן מציגה את Gold in the Morning של אלפרדו ג'אר, סדרת תמונות שצולמו ב-1985 במכרה הגלוי, סרה פלדה, בברזיל. ג'אר השתלט במקור על כל שלטי החוצות בתחנת הרכבת התחתית "ספרינג סטריט", בניו יורק, כדי להציג את העבודה הזו, תוך שילוב התמונות עם מחירי הזהב העכשוויים וכדי להביא את הנוסעים - רבים מהם בדרכם לוול סטריט – להביט פנים מול פנים בחייהם הקשים של הכורים . ג'אר הציג את התמונות הללו כסדרה של קופסאות אור וכהתייחסות לעולם הפרסום המבריק.
A Fruit Piece (1845) של ויליאם הנרי פוקס טלבוט
בסופו של דבר, צילום תמיד היה סוג של מדיה חדשה. הגלריה הניו יורקית Hans P Kraus Jr. Inc מציגה בפריז את הדפס המלח משנת 1846 של ויליאם הנרי פוקס טלבוט (A Fruit Piece) (1845), האיור הסופי לפרסום פורץ הדרך שלו The Pencil of Nature, , שהיה הראשון להמחיש את הפוטנציאל של המדיום החדש של הצילום. כמעט מאתיים שנה מאוחר יותר, זה נשאר חזק, אולי אפילו יותר, לראות את האננס, שהיה פעם אקזוטי ושעדיין נשמר בצורה מושלמת על הנייר.