שני פעילי אקלים שפכו שמן על ציור של גוסטב קלימט, בווינה. החומר, דמוי הנפט, הושלך על הציור Death and Life (1908) ב"מוזיאון לאופולד", ממה שנראה כבקבוק מים חמים ולאחר מכן ניסו המפגינים להדביק את עצמם לקיר. בסרטון, שפורסם בטוויטר, ניתן לראות מאבטח גורר משם את אחד הפעילים לפני שהם הצליחו להדביק את עצמם.
הפעילים הם חלק מקבוצת Letzte Generation, שבחודש שעבר התמקדו בציור המונה היקר בעולם "ערמות חציר" (1890), ב"מוזיאון ברבריני", בפוטסדאם, גרמניה.
מעשיהם של הפעילים המדוברים הם חלק מתנועת מחאת אקלים שהולכת וגדלה באירופה, הכוללת הפגנות הנערכות במוזיאונים ומערבות יצירות אמנות מוערכות. דרישות מקבוצות דומות כמו Just Stop Oil בבריטניה והקבוצה האיטלקית Ultima Generazione כללו הפסקת פרויקטי נפט וגז חדשים. כמו כן, ניתן היה לשמוע את המפגינים בליאופולד קוראים להפסיק פרויקטים של דלק מאובנים. "בארות נפט וגז חדשות הן גזר דין מוות לאנושות", כתבו בטוויטר. באתר של חברת הנפט, הגז והפטרוכימיה האוסטרית OMV נכתב: "OMV הוא שותף גאה של 'מוזיאון לאופולד' מזה שנים רבות".
מהמוזיאון נמסר כי בעוד "הדאגות של פעילי האקלים" "תקפות", "תקיפת יצירות אמנות היא בהחלט הכיוון הלא נכון לשאוף אליו", בטענה כי "מוזיאונים משמרים מוסדות, ובמובן זה, דוגמה מצוינת של קיימות". אנשי המוזיאון מוסיפים כי "לאחר הערכה ראשונית של צוות השיקום שלנו, אנו ברי מזל להיות מסוגלים להודיע, שלא נגרם נזק לא לתמונה ולא למסגרת המקורית של הופמן".
בהצהרה שנחתמה בשבוע שעבר על ידי מנהלי "מוזיאון הלובר ", "המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק" ו-92 מנהלי מוזיאונים נוספים בארה"ב ובאירופה, התבטאו גורמים רשמיים נגד ההפגנות המתגברות וקבעו כי הפעילים "מזלזלים קשות בשבריריות " של יצירות אמנות "בלתי ניתנות להחלפה".
Death and Life מתארת דמות שלד המייצגת מוות בקצה אחד וקבוצת צעירים שוכבת על ערוגה בקצה השני. בסרטון נשמע פעיל אחד אומר: “היום בדיוק השאלה הזו וההחלטה הזו עומדות על הפרק. האם אנו בוחרים בחיים - למען הישרדות האנושות - או שאנו בוחרים להמשיך להרוס את עולמנו באמצעות דלקים מאובנים. זו ההחלטה שאנחנו צריכים לקבל עכשיו".