בשביל הצר מאחורי בית ילדותו של תומאס גיינסבורו, נהגו המובטלים של סדברי לעמוד בתור כדי לקבל עבודה מהעיירה.
במקומו קמה כעת גלריה חדשה, עם פנים אלגנטיות של צור ולבנים מקומיות. היא הוקמה הודות לתמיכה בעלות של 10.5 מיליון ליש"ט והתחייבות לשנות את המוזיאון המוקדש לחייו וליצירתו של האמן האנגלי.
הבניין המקורי בבית גיינסבורו
© Hufton+Crow
כש"מוזיאון בית גיינסבורו" ניפתח מחדש התקבלו המבקרים בברכה, בחלל הגלריה הגדול ביותר בספוק. דרך חלון ענק בקומה העליונה, הם חוו את הנוף המרהיב של הגגות, ששימש השראה לאחד האמנים האהובים ביותר שלנו. מעבר לנהר שהניע את תעשיית המשי של העיירה, ניתן לראות שדה ירוק,שהיה התפאורה לציור המפורסם ביותר של גיינסבורו, הציור האניגמטי שמעולם לא הושלם "מר וגברת אנדרוז", שנוצר בסביבות 1750.
צוות המוזיאון מתקין את "A Wooded Landscape with Rustic Lovers, a Herdsman, Cattle and Sheep by a Pool" של תומס גיינסבורו מאוסף פרטי, לקראת פתיחת גלריה חדשה בגן ביתו לשעבר של האמן
© דיוויד לוון/בית גיינסבורו
השביל שבו הוא נולד, כצעיר מבין תשעה ילדים של אורג צמר משגשג לסירוגין, שונה ב-1897 לכבודו ולכבוד יובל היהלום של המלכה ויקטוריה, לרחוב גיינסבורו. הבית - במקורו מימי הבינייםאך קיבל חזית גרגוריאניתמפוארת על ידי הוריו - הוא מוזיאון עצמאי מאז 1958. מגי המבלינג, פטרונית של "החברים של בית גיינסבורו", מציינת כי הבית, שהיה המקום הראשון בו ראתה אמנות גדולה בילדותה, "השפיע עליה להפוך לאמנית".
גלריית Early Gainsborough בבית Gainsborough
© Hufton+Crow
מוזיאון עצים
המקום היה מביך להפליא; ערבוביה של תקופות ומפלסים, גרמי מדרגות צרים וחדרים קטנים, עם תקרות נמוכות כל כך, שאפשר היה תלות את הדיוקנאות באורך מלא, רק תוך כדי ישיבה על הרצפה. למרות מאמצים הרואיים של הצוות והמתנדבים, זה נכשל בכל הרמות, אומר המנהל של המוזיאון, מארק בילס.
הפתרון היה יצירת בניין חדש בתחתית הגן היפה. הבניין נבנה בין עצים ישנים, כולל חבושים, ותותי עץ, שעמדו מתנודדים ברוח בימיו של גיינסבורו. כיום, הפירות של עץ התות הופכים לריבה ונמכרים כמתנות. על עיצובו של הבניין הופקדו האדריכלים ZMMA, שעבודתם כוללת את הגלריות החדשות במוזיאון הבית בלונדון, וגלריות העיצוב הסקוטיות ב-V&A Dundee.
התערוכה הזמנית Painting Flanders: Flemish Art 1880-1914 בבית גיינסבורו
© Hufton+Crow
המבקרים במקום יודרכו דרך כניסת המוזיאון החדשה והמרווחת, דרך שתי גלריות קטנות וגלריית תערוכות זמנית אחת גדולה מאוד- שתשמש כבית זמני לתערוכות השאלה גדולות- וכן דרך גלריה קבועה לתלייה של יצירות ממשי דמשק, ארוגים במיוחד בצבע ירוק כהה, שנתרמה על ידי האמפריז. מדובר באחת משלוש טחנות ששרדו בסדברי ותשמש לאוסף הגדול של גיינסבורו עצמו.
גלריות נוספות בבית המקורי מספקות די מקום לשני אוספים מיוחדים: יצירות שניתנו על ידי עזבונו של האמן המקומי סדריק מוריס ואוסף אישי הקשור לצייר המפורסם הנוסף של ספוק, ג'ון קונסטבל, שמגיע כהשאלה לטווח ארוך מצאצאיו.
"בת האמן מרי" של תומאס גיינסבורו (בסביבות 1777)
© Tate / Tate Images
מגיפה ופוליטיקה
הפרויקט נפגע בשנת 2019 מהקורונה והפוליטיקה. כשהמוזיאון נסגר, הציורים הושאלו לרוסיה, שם עמדו תושבי מוסקבה בתור מסביב לבלוק כדי לראות אותם. הם הוחזרו בשלום, רגע לפני הסגר, אבל בילס תכנן לפתוח מחדש עם תערוכת השאלה הדדית של נופים צרפתיים ממוסקבה. במקום זאת, הוא יציג כעת אוסף ציורים פלמיים מתחילת המאה ה-20 מאנטוורפן.
Peasant Girls by the Leie (around 1893) של אמיל קלאוס, הנכללת בתערוכת הציור הפלמי
© קרן פיבוס, אנטוורפן
גיינסבורו עזב את סאדברי בגיל 13, כדי להתאמן כצייר בלונדון, במימון עזרה מדוד, שנרצח כמעט בוודאות בסכסוך על חוב. הוא חזר ב-1746 לעבוד בעיר במשך שש שנים, לפני שעבר לאיפסוויץ', באת' ולבסוף ללונדון, בחיפוש אחר פטרונים עשירים יותר ויותר.
למרות הקריירה המקומית שלו, מאמין בילס שסדברי והנוף שמסביב נשארו השפעה מעצבת על גיינסבורו לאורך כל חייו. בשנת 1770, כתב גיינסבורו לחבר מבאת': "נמאס לי מדיוקנאות ואני מאוד מאחל לעצמי לקחת את הוויולה שלי וללכת לאיזה כפר מתוק שבו אוכל לצייר נופים וליהנות מסוף החיים. בשקט ובנינוחות." במקום זאת, גיינסבורו מת בשנת 1788 בגיל 61 בבית אחוזתו בקניון פאל בלונדון, כשהוא בעל שם בינלאומי וחביב על המלך ג'ורג' השלישי ומשפחתו.
• מוזיאון "בית גיינסבורו", בסדברי, בספוק, ניפתח מחדש לקהל ב-21 בנובמבר