בית המשפט העליון בניו יורק דחה תלונת השבה, שהוגשה נגד "מוזיאון ישראל" בירושלים, מה שמאפשר למוסד לשמור על הבעלות של ה"גדת ראש הציפור", הטקסט האשכנזי הישן ביותר לפסח, שקיים.
באפריל השנה, הגישה משפחה מאוחדת של ניצולי שואה, תביעה לבית המשפט של מדינת ניו יורק להשיב לה את החפץ בן ה-700 השנים, בטענה שההגדה היא ירושה שאבדה להם במהלך עליית הרייך השלישי. כתב היד מימי הביניים, שהוא פיסת היסטוריה שבולטת באיורי הציפורים האנתרופומורפיים המובהקים שלה, שוכנת ב"מוזיאון ישראל" מאז 1946, שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה.
על פי התלונה, ההגדה שייכת בצדק ליורשיו של לודוויג מרום, יהודי שכיהן בפרלמנט הגרמני עד למעצרו ולרציחתו לאחר מכן בידי נאצים ב-1933. ארבעת נכדיו החיים של מרום, שלושה מהם שרדו את השואה וביססו את הגנאולוגיה שלהם בשלב מאוחר יחסית בחייהם. הם פרסמו את תביעותיהם המשפחתיות להשבת ההגדה רק בשנת 2016 , בעקבות אימוץ חוק השבת האמנות המופקעת בשואה (או חוק שמע). החוק המדובר מרחיב מקרי התיישנות מסוימים על אמנות, שנגנבה כחלק מרדיפת הנאצים. היורשים ציינו כי כתב היד נלקח מהמשפחה, והגיע למוזיאון בעקבות טראומה המונית והגירה אירופית, והוצג ללא פיקוח של המשפחה. המשפחה לא יכלה להוכיח שההגדה נגנבה סופית על ידי נאצים, אלא רק שהיא נגנבה, מה שמונע להפעיל את חוק שמע.
נציג המוזיאון חלק על טענות התובעים ואמר כי בתו של מרום, אליזבת לונאו ז"ל, העניקה למוזיאון אישור לשמור את כתב היד באוסף שלו. המוסד ציטט מכתב שכתבה לונאו ב-1984 המדבר בחיוב על אחזקת המוזיאון, ומאפיין את תצוגתו כפועלת "לטובת הציבור". עורך דין של הנכדים אמר ל- The Art Newspaper באפריל האחרון, כי תמיכתה של לונאו בגישה ציבורית לירושה לא בהכרח מהווה רשות, וקבע כי "מתן גישה לציבור להגדה, אינו נותן למוזיאון כל בסיס לתבוע בעלות על הרכוש, אז או היום".
ב-10 בנובמבר קיבלה החטיבה המסחרית של בית המשפט העליון בניו יורק את בקשת "מוזיאון ישראל" לדחות את התביעה. משרד עורכי הדין "וייל" הכין בקשה בשם המוזיאון, לפיה לתובעים אין סמכות אישית לטעון את טענותיהם. בית המשפט הסכים, והשיב כי למקרה "למעשה אין קשר לניו יורק", "אף אחד מהצדדים אינו בניו יורק" ו"האירועים שהובילו לפחות שתיים מתוך שלוש העילות לתביעה, התרחשו לחלוטין מחוץ לניו יורק".
במסמכים משפטיים שהגיעו לידי The Art Newspaper, טענו התובעים לעובדות שונות הקושרות את המקרה עם ניו יורק, בהן כי ניתן "לרכוש העתק של "הגדת ראש הציפור" של "מוזיאון ישראל" בכל מקום, כולל בניו יורק". התובעים גם טענו כי המוזיאון "מנהל עסקים בניו יורק באמצעות ארגון ללא מטרות רווח, ה-American Friends of the Israel Museum, או AFIM, שגייס למעלה מ-435 מיליון דולר, עבור המוזיאון ומקום עיסוקו העיקרי בניו יורק".
בית המשפט קבע שהאגודות הללו אינן רלוונטיות. בדחיית בית המשפט הכריזה השופטת מליסה ג'יין קריין כי "נראה שהתלונה היא בסך הכל ניסיון לנצל את חוק השמע משנת 2016, שספק אם חל". צאצאיו של לודוויג מרום עדיין יכולים לערער על ההחלטה.