אמנים-מדענים, שילוב לא נפוץ במיוחד, אבל קיים. הנה בתערוכה "תופעות חושיות" נפגשים 30 אמנים, מדענים, אנשי האקדמיה ואורחיהם בחלל ענק המשתרע על 1000 מטר במרכז עמיעד ביפו, לשיח על חמשת החושים. ארגון "מוזיאון האמנים" בשיתוף "פורום חושבים קדימה" (אמנים מדענים) מפיקים את הפרויקט המקשר בין אמנות לחושים.
התערוכה תכלול: ציור, פיסול, צילום, מיצב, וידיאו ארט. במסגרת התערוכה יערכו מפגשי מדענים ואמנים, סיורים מודרכים, מופעי תנועה ומוסיקה, סרטים ושיח פתוח עם הקהל.
כל אחד מעשרות היוצרים, בוחן בשפתו הייחודית את חיבור אמנותו לנושאי החושים- הראייה, השמיעה, הנגיעה, הטעם והריח. בנוסף יוצגו גם עבודת אמנות העוסקות בליקויים הקשורים בשימוש בחושים ובקשר שבין התופעות החושיות ביחסי המוח-גוף. את התערוכה אצר רוני גריפית לצד דורון פולק והני ווסטברוק.
"התערוכה מציגה שיתוף פעולה בין קואופרטיב אמנים, "פורום חושבים קדימה" שבו כולם מדענים, דוקטורים וחוקרים כל אחד בתחומו," אומר רוני גריפית, אוצר בתערוכה, "התערוכה של הפורום היא פעולה ציבורית, הפתוחה לקהל ומעודדת מפגשים ושיחות סביב העבודות המוצגות ושיחה פתוחה אודות התופעות החושיות".
פורום האמנים "חושבים קדימה" הוקם לפני כחמש שנים וכולל יוצרים בעלי תואר אקדמי, הבאים ממגוון תחומים רחב, בין היתר מעולמות רפואה, פיסיקה, ביולוגיה, ארכיאולוגיה, פסיכולוגיה, אמנות, חינוך ועוד.
מדוע בחרתם להתעסק בחושים ובקשר שבין התופעות החושיות ביחסי המוח-גוף?
"החוויה החושית היא הקשר היומיומי שלנו לעולם החיצון ומכאן העניין בתופעות החושיות. הפילוסוף ג'ון לוק הגדיר שלושה סוגים של ידיעה- ידיעה חושית, ידיעה אינטואיטיבית וידיעה מודגמת. בניגוד לשניים האחרונים, כל המידע שמגיע אלינו מהעולם החיצון מגיע אלינו דרך הידיעה החושית. ידע אינטואיטיבי הוא ידע שמגיע אלינו מיד, כמו לזהות צבע לבן או את הצבע של האוטו שלך. ידע חושי נבדל ממנו, וכמו כן מהידע של ההדגמה וההוכחות של הטיעונים שלנו. הידע מבחוץ לא מגיע בטיעונים ולא באינטואיציה, הידע מהעולם החיצון אינו תלוי על גבי הוכחה, אלא הוא מועבר דרך חוויה חושית. דרך הרעיון שמצטרף לחוויה שכזו אנחנו מכירים את העולם החיצון.
הקשר שבין תופעות חושיות והידע החושי המדעי הלך והתהדק בשנים האחרונות, עם ההאצה של הבניות עצביות באופן דיגיטלי ומחקרים אודות הקשר שבין איברי החישה, המוח והחוויה האנושית. מג'ון לוק אל ברקלי וקאנט, דווקא בספר של ג'ון דיואי אודות אסתטיקה, משורטט תמונה בה המדען והאמן אינם כה שונים – שניהם נעמדים בצומת הדרכים, המדען מנסה לקבע על השלט הוראה לאן ללכת, איזה כיוון לחקור, לעגן את העולם החיצון דרך הידע החושי. האמן מתיישב לצד השלט ומתחיל לעשות קרמיקה. כל אחד מנסה לבטא חוויה גדולה יותר מהצומת, כזו המכילה דרך המובילה אליה או ממנה. ג'ון לוק הציע שיש חוש שישי הקשור ביחסי המוח גוף או לפחות המוח – פנימה".
לדברי רוני גריפית, החוש שבא לידי ביטוי הכי הרבה הוא חוש הראייה, "התערוכות הקודמות עסקו בפענוח, בידוד, תעתוע, כלומר אפשר והממד החזותי באמנות מאד בולט, אבל לא רק. לא כדאי להפריד את האמנות לכדי חוש במבודד, אלא יש עירוב של חושים ושל חוויה תודעתית כך שההקבלה הסימולטנית בין החושים השונים מייצרת אפשרויות אטרקטיביות מבחינת המדיומים".
"תופעות חושיות" זו התערוכה הרביעית של הפורום חושבים קדימה. אמנים נוספים הגיעו באמצעות עבודה אוצרותית - ביקורי סטודיו/ עבודה עם אמנים שהשתתפו בפרוייקטים קודמים של הפורום.
מה הייחוד בעינייך של אומנים בעלי תואר אקדמי בנושאים שונים? האם האומנות מקבלת ערך נוסף?
"לדעת קודם לכן, מה זה לצאת למסע מחקר, עבודה ממושכת על פרויקט אמנותי, זה משהו מוכר לדוקטורים. בשדה האמנות יש גם ממד של שחרור מדוגמה, מהסגירות של המחקר המצומצם שהפרקטיקה עצמה מכתיבה ולעיתים אף פרטית. העיסוק בנושא של הרטינה של העין, השמיעה והריח, דוקטורים הפועלים מול הציבור במטרה לשפר ולהיות במגע באופן פתוח. אפשר ומול המציאות המדע מקבע דברים והאמנות מבטא אותם. הדיון הפתוח אודות האמנות, התופעות החושיות כנושא לפורום בין שווים ובהנחיה אוצרותית, יאפשרו אחר כך פיתוח האמנים והצגת התערוכה למקומות נוספים בעידוד העמקת המחקר".
עבודה של האמן ד"ר אבן בלין, ריגשה את גריפית במיוחד, "הוא פסיכולוג והיינו אצלו בסטודיו לראות עבודות, ציורים של נשים אנורקטיות, צעירות, אוחזות בעצמן או נעמדות בצורה כזו, שנראה שהן עוד רגע נעלמות. מבחינתי הציור הצליח להעביר בי משהו שאני יכול להבין רק דרך חוש המגע וזה הרבה מאד. כמו אחריי ניתוח לייזר היכולת הפשוטה של להסתכל למרחק ולראות טוב. או בזיקנה, מחכים לניתוחים והניסויים האחרונים בשביל לנסות לרפא עיוורון. בהמשך לתשובה לשאלה הקודמת, הערך המוסף של האמנים-מדענים הוא קודם כל העיסוק המדעי, חלקם בדיוק בשאלות מסוג זה".
בין המשתתפים בתערוכה: תמר שחורי, עדן חברוני, אבי שפרבר, ד"ר יהודה רוט - העוסקים בחיבור בין אמנות לריח. דניאל לנדאו העוסק במציאות מדומה, ד"ר ליאור זלמנסון המחבר אמנות למדיה, ד"ר אבי רוזן המחובר לאמנות הסייבר, ד"ר עמוס בלס העוסק בתורת החומר, פרופ' עודד רכבי העוסק באר אן איי, ד"ר אבן בלין מעולם הפסיכיאטריה, ד"ר מישל אפרגן מפתח תרופות, ד"ר עמרי גורן המחבר עיצוב אופנה לאמנות זיכרון, שחר דיוויס יוצר אנימציה חדשה, ד"ר מייקל לזר מחבר אדמה וים לסנסורים וצלילים, מישל פלטניק העוסק במוטציות גוף חדשות, אלעד זאדה מרפא בנגיעה בחפצים, ניצה גנוסר הבוחנת כוחות של נשיות מאגית ד"ר רויטל ארבל- מנתחת לשינוי מין, ד"ר דני סבוראי- ד"ר להיסטוריה כלכלית ועוד.
התערוכה פתוחה בין ה- 1-10/12/22.
הכניסה חופשית.
אוצרי התערוכה- דורון פולק, רוני גריפית, הני ווסטברוק
הפקה- איריס אלחנני
צוות תכנון וייעוץ- יהודה רוט, ג'ויס יהודה.
סיורים מודרכים לקבוצות מאורגנות בהרשמה מראש בלבד
מרכז עמיעד- רחוב עמיעד 12, שוק הפשפשים יפו.