בעוד קטאר מיהרה להשלים את אצטדיוני הכדורגל החדשים, תחנות המטרו והמלונות שלה בזמן כדי לארח את 1.5 מיליון התיירים שיגיעו למונדיאל 2022, ההתפתחויות התרבותיות השאפתניות תפסו את המושב האחורי. אבל, לקראת הטורניר, הרשות של המדינה למוסדות תרבות ואתרי מורשת הכריזה על גל של פרויקטי בנייה עתידיים - וחשפה את הפרטים הראשונים של המוזיאונים שיכילו את אוספי האמנות הנרחבים של המדינה.
בשנת 2006, שייח'ה אל מאיאסה בן חמד בן ח'ליפה אל תאני הופיעה כאחת מאספני הכוח של עולם האמנות לאחר שאביה, האמיר השליט דאז, מינה אותה לנהל את מוזיאוני קטאר (QM). דוח של הניו יורק טיימס ב-2013 העריך שתקציב הרכישות השנתי שלה היה מיליארד דולר. שורה של רכישות שוברות שיאים בשוק האמנות העולמי, כולל יצירות של פול סזאן, מארק רותקו ודמיאן הירסט, עוררו ספקולציות שדוחא מכינה מוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית בינלאומית להוסיף למוזיאון לאמנות איסלאם, שנפתח מחדש באוקטובר לאחר שיפוץ של 18 חודשים, ומאטאף: המוזיאון הערבי לאמנות מודרנית.
עשירה בנפט וגז טבעי, מדינת המפרץ ריסנה בחדות את ההוצאות הציבוריות ב-2016 בעקבות התרסקות מחירי הנפט. למרות ש-QM לא חושפת מידע תקציבי, מקורות המקורבים לארגון אמרו אז ל-Art Newspaper כי הקיצוץ העמיד פרויקטים של מוזיאוני הילדים והמזרח בהמתנה ל"עתיד הנראה לעין" וכי "כל השאר תופס מקום שני ל-[ גביע העולם]". המוזיאון הלאומי המיוחל של קטאר, השוכן בבניין בהשראת הוורד המדברי של ז'אן נובל, נפתח בדוחא בפיגור של מספר שנים בלוח הזמנים במרץ 2019. המוזיאון האולימפי והספורט של קטאר 3-2-1, שתוכנן פעם להיפתח ב-2015, נחנך מוקדם יותר השנה באצטדיון הלאומי של ח'ליפה.
כעת, עם השלמת הפרויקטים הגדולים הללו, QM השיקה מחדש תוכניות לארבעה מוזיאונים נוספים בעשור הקרוב. מוזיאון הרכב של קטאר, שתוכנן על ידי חברת OMA של רם קולהאס, מתוכנן לשנת 2024, ודדו, מוזיאון הילדים של קטאר, לשנת 2026. המטרה הסופית, לפי שייח'ה אל מאיאסה, היא לתמוך בחזון הלאומי של קטאר 2030; לגוון את הכלכלה הרחק מדלקים מאובנים, להעלות את רמת החיים ולחזק את השפעתה הבינלאומית.
עד לתאריך זה, יהיו במדינה שתי גלריות חדשות גדולות המאמצות נרטיב עולמי. פורץ דרך בשנה הבאה לקראת פתיחה ב-2029, מוזיאון לוסיל מתוכנן על ידי האדריכלים השוויצרים הרצוג ודה מאורון ברובע הבילוי החדש מצפון לדוחא. מוזיאון הטחנה לאמנות מתקדם חמש שנים לאחר שמשרד אלמנטל של אלחנדרו אראבנה זכתה בפרויקט לייעוד מחדש של טחנת קמח ענקית ליד מפרץ דוחה; פתיחת היעד שלו היא 2030 (ראה עמ' 29). תערוכות תצוגה מקדימות מרימות כעת את המסך על החזון העיצובי והאוצרותי של שני המוזיאונים כחלק מתוכנית התרבות הגדולה ביותר אי פעם של QM, שהחלה זמן קצר לפני המונדיאל.
"הגלובליזציה לא חיכתה שהמאה ה-21 תתרחש", אמר קסבייר דקטוט, המנהל הצרפתי של מוזיאון לוסיל, במהלך סיור עיתונאים ב-Tales of a Connected World, מופע החוקר את ההיסטוריה של מפגשי תרבות סביב האוקיינוס ההודי. בבסיסו נמצא האוסף מהמאה ה-19 של אמנות מזרחית שצבר האמיר לשעבר. בהסתמך על סטריאוטיפים אימפריאליסטיים מערביים של מזרח אקזוטי, האוריינטליזם עשוי להיראות כנקודת מוצא מטרידה למוזיאון במפרץ. אבל התצוגות יצאו לנתח את המיתוסים, והציבו אותם לצד "חזונות מקומיים של אנשים שמדברים על הטריטוריה שלהם", אומר דקטוט.
לאחר שקטאר סיימה את המוזיאון הלאומי, "הגיע הזמן" למקם מחדש את האוסף האוריינטליסטי, אומרת מובילת הפרויקט קארן אקסל, אקדמאית בריטית. מוזיאון לוסיל מגדיל את האמנות עם קולנוע, מוזיקה, אופנה וייצוגים אחרים של חילופי תרבות. "זה על מיצוב קטאר בתוך [האוקיינוס ההודי] ולהביט אל העולם", אומר אקסל. בספר חדש שפורסם במקביל למונדיאל, כוחה של תרבות, כותבת שייח'ה אל מאיאסה כי המוזיאון "יבקש להצית שיחות על דה-קולוניזציה, מרובות ייצוג, סובלנות ושלום".
מוקדש לאמנות מודרנית ועכשווית מאמצע שנות ה-1800 ועד היום, מוזיאון המפעל לאמנות נושא גם את חותם המוטו של השייח'ה: "גלובליזציה של המקומי, לוקליזציה של הגלובלי". היא נשיאת המוזיאון והרכיבה ועדה מדעית הכוללת את גאס קייסלי-הייפורד, מנהל ה-V&A East הקרובה בלונדון, ואדם ויינברג, מנהל מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית בניו יורק. קתרין גרנייה, מנהלת קרן ג'קומטי בפריז וסגנית ראש מרכז פומפידו לשעבר, מובילה את האסטרטגיה האוצרותית.
רמה שווה
בעוד שמוזיאונים מערביים מתמודדים עם קריאות לגוון ולדה-קולוניזציה, גרנייר אומר לעיתון האמנות שטחנת האמנות היא הזדמנות ליצור "מוזיאון לאמנות גלובלי" המייצג אמנים מכל האזורים, כולל המפרץ, "ברמה שווה". יצירות ישאובו מכל האוספים של QM, היא אומרת, כך שהתצוגות הרב-תחומיות יציגו גם ספרות, סרטים ואביזרים לקולנוע, צילום, אמנות עממית, אדריכלות ועיצוב - אפילו מכוניות. "זה כאילו היו כמה מוזיאונים שונים תחת קורת גג אחת, ללא חלוקה בין החלקים."
ברמיזה לאוכלוסיית הזרים של קטאר, 85%, אומר גרנייר: "אנחנו רוצים להיות המוזיאון של החברה הקוסמופוליטית הזו". אבל איך זה יענה על הערכים האסלאמיים השמרנים המסורתיים של המדינה? QM הסירה פסל ציבורי של אדל עבדסמד ב-2013 לאחר שכמה ממשתמשי המדיה החברתית של קטאר דחינו את התיאור של ראשו של זינדין זידאן 2006 כאלילי. "אנחנו רוצים להראות יצירות שהציבור יקבל, כמובן", אומר גרנייר. "אז אין לנו את הסטנדרטים המערביים, יש לנו את הסטנדרטים העולמיים". המוזיאון יערוך אירועי הסברה לפני הפתיחה עם אמנים עכשוויים כדי להכין את הקהל המקומי, היא מוסיפה.
סרינה אירבולינו, מרצה לשעבר למוזיאולוגיה ואוצרות ב-UCL קטאר, אומרת שיצירות אמנות שנויות במחלוקת כנראה "לא יגיעו לחלל הגלריה" במיל' האמנות, כי "לאמנים ואוצרים שהסכימו לעבוד עבור או עם QM יש ברור הבנה של הגבולות המוטלים על ידי רגישויות תרבותיות שמרניות מקומיות".
מסימיליאנו ג'יוני, שאצר תערוכות של טאקאשי מורקמי וג'ף קונס בדוחא, אומר שהוא התבקש להימנע מיצירות המציגות עירום או נושאים שנחשבים רגישים, כמו תיאור של דמויות דתיות. אבל הוא מדגיש את "חשיבות ההשתתפות והדיאלוג" עם הקהילה התרבותית הגדלה של קטאר ואת ההשפעה החיובית עבור היצירה באזור, תוך ציטוט של עבודתה של שייח'ה אל מאיאסה עם ה-Fashion Trust Arabia כדי לתמוך במעצבי אופנה ערבים. "אני חושב שהאירועים האלה יכולים לשנות ולתרום רבות לקבלה של השונות והמורכבות", הוא אומר.
לאחר שיפוץ של 18 חודשים, המוזיאון לאמנות אסלאמית של דוחא נפתח מחדש באוקטובר
צילום: לויס לאמרהובר
תחת אור הזרקורים של המונדיאל, קטאר זכתה לביקורת רבה על מגבלותיה על חופש הביטוי, החוקים נגד יחסים חד מיניים והיחס למהגרי פועלי הבניין שבנו את האצטדיון. בסוף אוקטובר, הפעיל הבריטי פיטר טאצ'ל נעצר לזמן קצר לאחר שערך מחאה של איש אחד מחוץ למוזיאון הלאומי בדוחא, שלדבריו הייתה המחאה הפומבית הלהט"בית הפומבית במפרץ. על רקע הקריאות להחרים את המונדיאל, כדורגלנים מקצועיים רבים התבטאו בסוגיות זכויות האדם במדינה.
גורמים רשמיים בקטאר דחו את הביקורת, והצביעו על הרפורמות האחרונות בעבודה. האמיר אמר שמבקרים מכל הרקעים יתקבלו בברכה במונדיאל, אך ביקש שהם "יכבדו את התרבות שלנו". בהצהרה שמסרה ל-,The Art Newspaper QM אומרת כי "כולם מוזמנים" בחללים שלה וכי היא "מקבלת בברכה אמנים מכל הרקע, עדות, דתות ושפות". נשאל איך זה יהיה להגן על הפועלים הבונים את המוזיאונים ואת מתקני האמנות הציבוריים שלה, QM אומר כי רשות העבודה הציבורית 'אשגל' אחראית להבטיח "תנאי עבודה הולמים" בפרויקטים שלה וכי היא "מבצעת בדיקות ובדיקות בטיחות שוטפות".
חוזי הבנייה "נופלים במסגרת הנחיות הממשלה, לרבות מתן הנחיות לנושאים סביב שעות עבודה בטוחות בקיץ, מערכת הגנת השכר ונושאים כלליים יותר כמו מתן מגורים", נכתב. "אנחנו מחויבים לבריאותם ולרווחתם של העובדים בקטאר וממשיכים לחפש תחומים שבהם נוכל להשתפר".