באוקטובר פתחה הגלריה המסחרית Mazzoleni Art תערוכה של יצירות גיאומטריות מוקדמות של האמן ההונגרי-צרפתי ויקטור וסארלי במיקומה בלונדון. Einstein in the Sky with Diamonds שופכת אור על "אבי אמנות האופ", שעבודות האשליות שלו הפכו לשם נרדף לשנות ה-70.
עם זאת, קרן וסרלי בצרפת מאשימה את הגלריה במכירת יצירות של האמן שלדבריהם שייכות לה באופן חוקי, וכן בהדפסתן בקטלוג שלה ללא הסכמת הקרן. הקרן טוענת ש'מאצולני' מציעה שתי יצירות שבבעלותה, ושמונה נוספות השייכות למשפחתו של וסארלי. הגלריה טוענת שהיא מוכרת יצירות שנשלחו על ידי בן משפחה אחר של וסארלי, שאינו קשור לקרן וסארלי. הקרן מאשימה זה מכבר את בן המשפחה הזה בגניבת יצירות מיורשיו של האמן לאורך השנים.
וסרלי נולד בהונגריה, עבר לגור באקס-אן-פרובנס ב-1948 והפך לאזרח צרפתי ב-1959. הוא הקים את הקרן eponymous ב-1976. בין השנים 1981 ל-1990, הקרן הופקדה בידי שארל דבאש, אקדמאי מהאוניברסיטה של אקס-מרסיי השלישית.
למרות שפעל כנשיא כבוד של הקרן, ויקטור חלה במהירות באלצהיימר משנת 1994 ועד מותו בשנת 1997. עד אז היו לוויקטור שני בנים בוגרים: הצעיר, ז'אן-פייר, המכונה Yvaral, מנשואיו לאשתו השנייה, מישל טבורנו. איברל נפטר בשנת 2002. היה לו בן אחד מנישואיו הראשונים, פייר וסארלי, שנותר הנכד היורש של ויקטור. פייר מפקח על קרן Vasarely מאז 2009, כששני בניו עוזרים לו לנהל את תחומי האחריות של הקרן.
דבאש הורשע במעילה של צ'קים מהקרן בין השנים 1987 ל-1992 ובמכירת יצירות לגלריות בצד. לאחר שדבש סירב לשתף פעולה עם הרשויות, הוא נעצר במשרדו ונכלא במרסיי.
בשנה שבה מת בעלה, מישל כתבה את "פרשת וסרלי: אמנות, כוח ושחיתות" בצרפתית, תוך פירוט התנהגותו הפסולה של דבאש. היא מאשרת שהתיק נגד דבאש הסתיים ב-2003, וכי היא הבעלים של העבודות המוצגות ב-Mazzoleni Art, שאותן העבירה לגלריה לצורך התערוכה.
"שתי העבודות הקטנות של ויקטור וסארלי שנמצאות בתערוכת Mazzoleni, שייכות לרשימת העבודות שבהן זכיתי בבית המשפט ב-2008", היא אומרת ל-The Art Newspaper. "שתי היצירות הללו, כמו אחרות, [השתייכו] לקרן בשנים 1975-1995. ב-1995 הן יוחסו לשני יורשי האמן, שני בניו. ב-1997 שני היורשים נתנו לי את העבודות הללו".
בסכסוך נפרד בשנת 2008, מישל נעצרה במתקן אחסון בשיקגו בניסיון להעביר את הציורים של ויקטור בתוך העיר, לאחר שעברה לשם עם שותפה העסקי לואיס רוחאס-בוסקליה בשנת 2004. הציורים, שהוערכו בשווי של מאות אלפי דולרים בזמנו על ידי AFP, דווחו כגנובים על ידי בעל הגלריה תומס מונהאן, שהעלה חששות לגבי מוצאם לאחר שהתעוררו שאלות לגבי מקום הימצאו. על פי פסקי הדין הרבים בעקבות שערוריית דבאש, העבודות היו בבעלות הקרן והוחזרו לארץ מולדתם. גם מישל בילתה לילה בכלא. היא גרה בפורטו ריקו מאז 2012.
מישל מכחישה את הגרסה הזו של האירועים. היא טוענת שניצחה בבית המשפט ב-2008 נגד פייר, כי היורשים נתנו לה את הציורים ב-1997.
מסמכים משפטיים מאוחרים יותר טוענים שהיא עבדה כעוזרת של Yvaral ווויקטור בשנותיהם האחרונות וכי הם העניקו במתנה את ציוריה עבור עבודתה. מסמכים חושפים שרוז'אס-בוסקליה עברה לפורטו ריקו ב-2005 וניסתה לתבוע את מישל ב-2009 כדי לקבוע הסכם עמלה למכירת יצירות של Vasarely. Rojas-Buscaglia המשיכה למכור מ-2011 עד 2013, בעיקר תמונות מוקדמות בשחור-לבן, כמו אלה בגלריה מאצוליני.
מישל הגישה טענות נוספות נגד רוז'אס-בוסקליה, בהן היא טוענת שהוא עודד אותה להצהיר באופן כוזב שהוא הבעלים של היצירה במהלך ההליכים בשיקגו כדי שיוכלו להחזיר לה אותה לאחר מכן.
היא טענה שהוא לא החזיר לה את עיקר הרווחים ממכירותיו, בעוד שרוז'אס-בוסקליה תבעה גם את מישל ב-2013, במהלכה היא החזיקה ב-25 יצירות אמנות של Vasarely ששוות כ-4 מיליון דולר, עם תוספת של מיליון דולר. שישה ציורים ועתיקות נוספים. היא זכתה וקיבלה פיצויים של אלפי דולרים בגין "עוגמת נפש".
פייר וסרלי דיווח כי 200 ציורים שהיו ברשותה של מישל בפורטו ריקו הוזמנו בחזרה לאיקס-אן-פרובאנס בשנת 2013 על ידי בתי המשפט בצרפת, אך היא מסרבת לקבל את ההחלטה. הוא מציין כי בסך הכל 600 יצירות יצאו מהמדינה באופן בלתי חוקי לארצות הברית, אשר פנתה לפורטו ריקו בסביבות 2012.
במהלך הדיווח על המכירה החוזרת של מישל, MutualArt כתבה שחסרים 1,300 יצירות מקוריות ו-18,000 הדפסי משי. ב-2010 הושקה עצומה שממשלת צרפת תציל את הקרן, לאחר שתקרות דולפות איימו לסגור אותה לנצח. העניין נפתר וכיום הממשלה דואגת שהקרן תישאר מוגנת. בסופו של דבר, החוק הוא הקול האחרון בסכסוך המשפחתי הקקופוני והמורכב הזה.
"מה שאני מאחל הוא שאמי החורגת תכבד את פסיקת בית המשפט", אמר פייר לסיום. "זה לא אני; זה לא אף אחד אחר; מערכת המשפט הצרפתית היא זו שמבקשת מצרפתי שגר בחו"ל להחזיר עבודות מומחים לצרפת. זה פשוט ביצוע צו שיפוטי".
אבל מישל לא מסכימה. "יש לי כל כך הרבה מסמכים המוכיחים את הבעלות שלי", היא אומרת לעיתון האמנות. "החלטת בית המשפט הפדרלי הייתה שבמהלך ארבע שנות חקירה, פייר וסרלי, שהאשים אותי, לא הביא שום הוכחה שיכולה לתמוך בהאשמותיו. כל הציורים שבו אלי."
לגבי מאבקים משפטיים מתמשכים, מישל אומרת על משפחתה ומורשתה. "אין לי עניין אישי בשום שערורייה. חובתי להגן על [העבודות] שהאמן נתן לי, להגן על השם שאני עונד לזכרם".
היא מסכמת, "...זה מאוד עצוב לקבל את זה שהקרן שנוצרה על ידי האמן הפכה רק למרחב לפוליטיקה ושערורייה. אנחנו כבר לא באמנות; אנחנו באסון".
דובר של גלריית Mazzoleni אמר ל-The Art Newspaper: "התערוכה מציגה יצירות של שולחים שונים, כולל מישל קתרין Vasarely [Taburno]. אנו עצובים על סכסוך הירושה בין פייר Vasarely ומשפחתו, שנמשך למרבה הצער במשך עשרות שנים עד פגיעה במוניטין של ויקטור וסרלי".
הם מוסיפים כי התערוכה נאצרה על ידי פרופסור והיסטוריון האמנות פייר ארנולד, מומחה ל-Vasarely שהיה חבר בוועדה המדעית של קרן Vasarely, ומי שאצר את הרטרוספקטיבה הגדולה לשנת 2019 במרכז פומפידו, פריז.