האמנית היפנית יאווי קוסמה היא הנושא של רטרוספקטיבה גדולה במוזיאון M+ בהונג קונג (עד 14 במאי 2023). כדי ללוות את המופע, המוזיאון ו-Thames & Hudson פרסמו קטלוג נרחב ומאויר בצורה נרחבת. האמנית, שנמצאת כיום בשנות ה-90 לחייה ומתגוררת בהתנדבות בבית חולים פסיכיאטרי, דנה בתפוקה היצירתית האחרונה שלה, שנמשכת לכאורה ללא הפוגה. "אני מציירת כל יום", היא אומרת. "אני הולכת להמשיך ליצור עולם ביראת כבוד מהחיים, לאמץ את כל המסרים של אהבה, שלום ויקום."
הקטלוג הצבעוני משתרע על הקריירה של האמנית בין השנים 1945 ל-2022 וכולל כרונולוגיה מאוירת של חייה של קוסמה, חיבורים על האמנית, דיון שולחן עגול של אוצרי המופעים המרכזיים שלה וצילום דוקומנטרי המתאר את חייה והקריירה שלה. הרוח היצירתית שלה נראית חזקה מתמיד. "אני לא מרגישה את ההבדל בין היצירה הקודמת שלי לעכשיו. אף פעם לא נגמרו לי הרעיונות אז אמשיך להראות דברים חדשים", היא אומרת.
הקטלוג להופעה של Yayoi Kusama ב-M+ כולל את הכתיבה של האמן עצמו
למרות שכמה אמנים בולטים מופיעים בכתיבתה של קוסמה וצצים לאורך הקריירה שלה - כפי שהוצג בכרונולוגיה החזותית של הספר - כולל אנדי וורהול, דונלד ג'אד וג'וזף קורנל (עמו ניהלה מערכת יחסים), קוסמה טוענת כי היא "לא מושפעת על ידי כֹּל אֶחָד". היא מוסיפה: "אני שקועה בבניית עצמי כבר הרבה זמן. אני מאמינה שנולדתי אמנית".
האמונה העצמית הזו, והאובססיה כלפי, הנקודות החתומות שלה - שאותן ראתה לראשונה בהזיות ילדות - נראית במפגש עם צייר צרפתי מצליח ללא שם, שעליו היא כותבת בשנת 1975. הוא מזלזל בעבודתה ומייעץ לה לצאת יותר ולהסתכל על אמנים אחרים. תגובתה נחרצת: "הייתי מרותקת על ידי הנקודות […] תאתגרו אותי, מי שזה לא יהיה, פיקאסו, מאטיס או כל אחד אחר, ואני אאתגר אתכם בחזרה עם הנקודה האחת הזו […] אני מתכוונת לתקוע על הכל נקודות ורשתות ומרד נגד ההיסטוריה".
הסיפור הזה מגיע מאחד הקטעים היותר חושפניים של הספר, המאגד את כתיבתה של קוסמה עצמה, כולל מסות, מניפסטים, ראיונות, הצהרות אמן ושירה. הטקסטים מתחילים בתחילת שנות ה-50 וכוללים מאמר, 'איוון השוטה', שבו קוסמה מתארת את עצמה כילדה "משועממת בקלות, נתונה למצבי רוח וחשדנית עמוקה".
במקום אחר יש התכתבות עם ג'ורג'יה אוקיף (האלמונית בת ה-26 ביקשה עצה מהאמנית המבוגרת ושלחה לה צבעי מים), שיר מ-2007 על הזדקנות וקריאה פומבית ל"הפגנה עירומה בוול סטריט". בשנת 1968 לאחר שהאמנית עבר לארה"ב.
קוסמה ארגנה כמה התרחשויות והפגנות בשנות ה-60 בזמן שהתגוררה בניו יורק, במחאה למען זכויות הומואים ונגד מלחמת וייטנאם. האם אמנים צריכים לנסות לשנות את העולם? "כאמנית, אני חושבת שחשוב לחלוק את האהבה והשלום ולקוות להעביר את זה לאנשים שסובלים ואין להם הזדמנות ליהנות מחדוות האמנות", היא אומרת, "ואני אעשה כמיטב יכולתי. ליצור אמנות כדי להשאיר את המסר של 'אהבה לנצח' לדורות הצעירים".
• Yayoi Kusama: 1945 עד עכשיו, Doryun Chong ומיקה Yoshitake (עורכים), Thames & Hudson, 400pp, $65 (hb)