על פי הדיווחים, אוניברסיטת Hamline, מכללה פרטית ליברלית לאמנויות בסנט פול, מינסוטה, לא חידשה את החוזה של פרופסור לתולדות האמנות לאחר שזאת הראתה שתי תמונות של יצירות אמנות אסלמיות המתארות את הנביא מוחמד לתלמידיה בשיעור מקוון בשנה שעברה. המדריכה לא יצאה לעיתונות או זוהתה על ידי האוניברסיטה, אבל The Art Newspaper חושף שהיא הפרופסור האמנויות הליברלית אריקה לופז פראטר.
ההחלטה להציג את התמונות תוארה כ"בלתי מתחשבת ללא ספק, חסרת כבוד וכאיסלאמופוביה" באימייל ששלח דיקן הסטודנטים של Hamline לסטודנטים לתואר ראשון, שנראה על ידי The Art Newspaper. התקרית התרחשה ב-6 באוקטובר 2022, לפי עיתון הסטודנטים של האוניברסיטה "אורקל", שדיווח לראשונה על החדשות. המדריך הודיע לתלמידים הן באמצעות תקשורת בכתב והן בעל פה שהתמונה תוצג, ואפשר לתלמידים לכבות את הניידים שלהם במהלך תצוגה זו, כך מדווח ה-Oracle.
התקרית הועלתה על ידי ארם ודאטאלה, נשיא אגודת הסטודנטים המוסלמים של המלין (MSA), שהשתתף בשיעור המקוון והתלונן בפני הנהלת האוניברסיטה לאחר מכן. "זה לא יכול להיות אמתי [...] כמוסלמי וכאדם שחור, אני לא מרגיש שייך, ואני לא חושב שאי פעם אהיה שייך לקהילה שבה הם לא מעריכים אותי כחבר, והם לא מפגינים את אותו הכבוד שאני מראה להם", אמר אז ודאטאלה לאורקל. זה גרם למנהלי המליין לקיים מספר פגישות גישור עם ה-MSA ויועצים קשורים כדי לפתור את המצב. בהודעה מאוחרת יותר קבעה האוניברסיטה כי חופש אקדמי "לא צריך ולא יכול לשמש כדי לתרץ התנהגות הפוגעת באחרים".
הפרופסורית "הוקעה ובסופו של דבר פוטרה [...] ללא הליך תקין", נכתב במכתב פתוח של הברית לחופש האקדמי (AFA) שנשלח השבוע לאוניברסיטה, המתאר את היחס של המליין לעובדת לשעבר כ"הפרה בוטה של חופש אקדמי ששולח "מסר מצמרר" לפרופסורים אחרים".
היצירות הפוגעניות הן תיאור ידוע מהמאה ה-14 של מוחמד המקבל את התגלותו הראשונה מהמלאך גבריאל, בכתב יד שחיבר רשיד אל-דין, חוקר והיסטוריון מוסלמי פרסי, ואיור טורקי עות'מאני מהמאה ה-16 של הנביא, בטקסט שכתב מוסטפא בן ואלי.
הצגת תמונות כאלה - במיוחד קריקטוריות וסאטיריות - גרמה בשנים האחרונות למספר תקריות קיצוניות בפרופיל גבוה, כולל הפיגוע הקטלני ב-2015 של השבועון הצרפתי צ'רלי הבדו.
אמנם ייצוגים של מוחמד ביצירות אמנות אסלאמיות - שמאות מהן ידועות כקיימות - נחקרים פחות, אך יש להם מסורת ארוכה, במיוחד באזורים כמו פרס, טורקיה והודו. רבים מהתיאורים הללו ליוו כתבי יד שנוצרו בין המאות ה-14 וה-20. "האסלאם הוגדר במידה רבה [...] כמסורת דתית שהיא ברובה אנוקונית, או חסרת דימויים פיגורליים. המנהלים בהמלין חזרו על חוסר דיוק זה בקנאות", כותבת כריסטיאן גרובר, חוקרת אמנות אסלאמית מובילה בחיבור מפרט ביסודיות את מורכבות הנושא, ונכתב בתגובה לאירוע בהמלין.
"באמצעות בלבול או קונפלציה, המליין זכתה להשקפה מוסלמית אולטרה-שמרנית בנושא, שבמקרה עולה בקנה אחד עם הקלישאה המערבית עתיקת היומין לפיה אסור למוסלמים לצפות בתמונות של הנביא". גרובר גם מוסיף כי החלטת האוניברסיטה עוזרת לשלב בין דימויים אסלאמיים היסטוריים, הראויים ללימוד, עם "קריקטורות אירו-אמריקאיות פוגעניות" (כמו צ'רלי הבדו), שפוגעות בסופו של דבר במוסלמים.
חיבור נוסף שנכתב על ידי פרופסור לדת של Hamline המלמד איסלאם, שהסביר את האירוע יחד עם ההקשר ההיסטורי, פורסם על ידי האורקל, אך הוסר יומיים לאחר מכן בעקבות דחיקה מצד סטודנטים ויועצים עצמאיים. גרובר תיאר את הסרת המאמר הזה כ"צנזורה".
אוניברסיטת המליין לא השיבה לבקשת תגובה. מכתב פתוח מהקרן לזכויות וביטוי של הפרט (FIRE) הדוגלת במורים וסטודנטים קורא לאוניברסיטה לשקול מחדש את החלטתה.