ביקוש עולמי גואה לאמנות אפריקאית והגדלת הגישה הדיגיטלית תרמו לשנת שיא כמעט של בית המכירות הפומביות הדרום אפריקאי, שטראוס ושות', שדיווח אתמול על מכירות בסך של 354 מיליון ראנד (20.6 מיליון דולר) בשנת 2022. סכום זה החמיץ במעט את השיא השנתי הגבוה ביותר של בית המכירות, של 356 מיליון ראנד (20.7 מיליון דולר) שהושג ב-2021.
"בהקשר של התנאים המאקרו-כלכליים בדרום אפריקה ובעולם, זה באמת היה הישג חזק מאוד", אומר פרנק קילבורן, יו"ר בית המכירות הפומביות.
במהלך השנה שעברה, שטראוס ושות' מכרו 6,381 יצירות, כאשר 53 מהם נמכרו ביותר ממיליון ראנד (58,000 דולר) עם שיעור מכירה ממוצע של 71% - אחוז מרשים אך עדיין פחות מ-90% שהושגו על ידי מחלקת היין החדשה של בית המכירות. מכירות מקוונות, שנערכו מדי חודש, הוסיפו 63.7 מיליון ראנד (3.7 מיליון דולר).
קילבורן מציין כיצד התנאים הכלכליים בדרום אפריקה היו שליליים במהלך השנים האחרונות. "הייתה לנו צמיחה כלכלית נמוכה, הייתה לנו אינפלציה גבוהה [ו] ריבית עולה, ובסך הכל דרגות הרבה יותר גבוהות של אי ודאות. ואני לא חושב ש-2022 הייתה הטובה ביותר ליצירת עושר".
אז למה שוק האמנות שגשג, יחסית? "האמנות הדרום אפריקאית בכללותה נמצאת במקום הטוב ביותר שהייתה אי פעם. וזו תוצאה של היות המערכת האקולוגית של האמנות הרבה יותר בוגרת מאשר הייתה לפני חמש או שש שנים", אומר קילבורן.
הוא מציין כיצד המדינה מייצרת אמנים "בעלי יכולת יוצאת דופן [שהצליחו] למשוך תשומת לב ברחבי העולם ו[מטפלים] בסוגיות עכשוויות בצורה שמעוררת מחשבה, ואני מאמין שהיא מתמשכת".
בנוסף, מערכת הגלריות של דרום אפריקה התפתחה מאוד בשנתיים האחרונות, בעוד ששלושה מוזיאונים מרכזיים נוספו לנוף בשנים האחרונות: מוזיאון זייץ לאמנות אפריקאית עכשווית בקייפטאון וקרן נורבל, שניהם בקייפטאון, ומרכז האמנות Javett בפרטוריה.
העניין העולמי גבר בעקבות ההשקעות הללו. בשטראוס ושות', תשעה מ-20 העבודות המובילות שנמכרו בשנה שעברה נמכרו ללקוחות בחו"ל, בעוד שהקונים הבינלאומיים זינקו ב-60% בחמש השנים האחרונות. נמוך בכ-40% מהמתחרים הבינלאומיים הגדולים שלה, מבנה העמלות של המשרד הופך אותה לאטרקטיבית במיוחד עבור קונים גלובליים.
Psychic: An Old Maly Woman (1941) של אירמה שטרן
באדיבות שטראוס ושות'
המכירה הבולטת ב-2022 היה Portrait of a Clairvoyantשל אירמה שטרן משנת 1941, שנמכר תמורת 7.5 מיליון rtbs (435,000 דולר). שטרן סחבה כמעט לבדה את השוק הדרום אפריקאי בעשורים האחרונים - בעשר השנים האחרונות היא הכניסה יותר מחצי מיליארד ראנד בלבד. לסטרן יש עוקב בינלאומי במיוחד, עם יצירות שנמכרות היטב למזרח התיכון ולסינגפור, לפי שטרן ושות' שטרן, כמו גם רוברט הודג'ינס, וויליאם קנטרידג' וג'יי.ה. Pierneef היו נושא למכירות של אמן יחיד בשנה שעברה.
כפי שמגדיר זאת אלסטייר מרדית', ראש מחלקת האמנות של שטראוס ושות' ביוהנסבורג: "כל כך הרבה מהאמנים המודרניסטיים הפנטסטיים שלנו מהמאה ה-20 שבאמת סבלו מהאמברגו התרבותי […] עוברים הערכה מחדש ללא הרף. ויש לזה השפעה עצומה מבחינת הערך שלהם, וגם על העניין הבינלאומי באמנים האלה".
הוא מדגיש את Amoako Boafo, Cinga Samson, Igshaan Adams, Yinka Shonibare ומייקל Armitage בין האמנים נוספים שהשווקים המשניים שלהם צוברים תאוצה.
פורמטים חדשים, שווקים חדשים?
דרום אפריקה מחזיקה זה מכבר בנתח הדומיננטי של שוק האמנות האפריקאי, אם כי בשנים האחרונות ניגריה נושפת בעורפה. בשנה שעברה, מערב אפריקה הגדילה את נתח השוק שלה ביבשת מ-28% ל-41%, מה שמאתגר את הדומיננטיות ההיסטורית של דרום אפריקה.
במטרה לחלוק את הצלחתה, שטראוס ושות' מציגים פורמט מכירה חדש ב-28 בפברואר, המאגד יצירות ראשוניות ומשניות של אמנים מרחבי אפריקה. ההצעות במכירה החדשה, "קולות אוצרות: אמנות מודרנית ועכשווית מאפריקה", נבחרו על ידי שישה אוצרים מובילים: דנה אנדונדו פריירה, המייסדת והמנכ"לית של Pavilion54 מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו; הבה אלקיים, אוצרת עצמאית והיסטוריונית אמנות שחיה בין בריטניה למצרים; דנדה ג'רולג'מק ואן קריוקי מהגלריה לאמנות 'מעגל קניה'; ולרי כבוב, מנהלת גלריית 'קומה ראשונה' בהאררה; וקימברלי קנינגהם מדרום אפריקה, המייסדת של 'קנינגהם קונטמפוררי'.
ההכנסות מהמכירה, הכוללות יצירות של סיירוס קאבירו, זאנלה מוהולי, תיירי אוסאו ואתי-פטרה רוגה בין היתר, יממנו התמחות חדשה שתתמקד בשוק האמנות הראשוני והמשני כאחד - הראשונה באפריקה מסוגה.
Isililo XX של זנלה מוהולי (2014), חלק ממכירת "קולות אוצרות: אמנות מודרנית ועכשווית מאפריקה"
באדיבות שטראוס ושות'
דנה אנדונדו פריירה מברכת על פורמט המכירה החדש, שמטרתו לבנות גשרים בין מרכזי האמנות השונים ביבשת אפריקה. כפי שהיא אומרת: "אנחנו צריכים לבנות מערכת אקולוגית מקומית כדי שהשוק יתפתח כראוי בטווח הארוך. העושר באפריקה גדל בהתמדה ברחבי היבשת במשך העשורים האחרונים, ושוק האמנות יכול באמת לנצל את זה. אבל עדיין לעתים קרובות מדי כיום, סצנת האמנות האפריקאית מסתמכת מאוד על המערב והקריירות של אמנים אפריקאים נבנית באמצעות תערוכות ומכירות בינלאומיות".
היא מציינת כמה שווקים באפריקה שחסרים תשתית מתאימה, עם גלריות מוגבלות, מוזיאונים ותמיכה ציבורית. "אתה רואה לעתים קרובות שאספנים פרטיים או עסקים או אפילו אמנים עצמם צריכים להתערב כדי למלא את החלל", היא אומרת, ומציינת שהעניין המקומי גובר ככל שיותר ירידי אמנות, ביאנלות ומוזיאונים צצים ברחבי היבשת. "כל זה משפר את נוף השוק הראשוני עם קולות אוצרות ו[פורמט המכרז החדש] מייצג עוד אבן דרך בבניית המערכת האקולוגית הזו, הפעם בשוק המשני".
בסופו של דבר המטרה היא ליצור שוק אמנות אפריקאי חדש, שנבנה על ידי ועבור אפריקאים. "אני מאמינה שהגיע הזמן לתבוע מחדש את הנרטיב הזה ולבנות שוק אמנות אפריקאי שמתפתח באופן שמתאים ומייפה את הספציפיות והייחודיות של תרבויות אפריקאיות", אומרת פריירה. "כזה שהוא בר קיימא בטווח הארוך."