האמן והאקטיביסט הסיני איי ווייוויי מגיע למוזיאון העיצוב בלונדון באביב הקרוב עם תערוכה חדשה וגדולה החושפת עבודות המתבססות על מגיפת הקורונה (איי ווייוויי: Making Sense, 7 באפריל - 30 ביולי). שלושה פסלי נייר טואלט יוצגו - שני גלילים בגודל טבעי, אחד משיש ואחד מזכוכית - המדגימים את הביקוש למוצרים חד פעמיים בסיסיים במהלך משבר הקורונה.
התערוכה - המתוארת כראשונה למסגר את עבודתו של איי דרך עדשת האדריכלות והעיצוב - מתמקדת גם ברעידת האדמה בסצ'ואן של 2008 ובפנים האורבניות המשתנות של בייג'ינג בשלושת העשורים האחרונים.
"התערוכה כוללת דברים שאנו חושבים עליהם כחסרי ערך בזמנים רגילים, משהו חסר ערך כמו גליל טואלט, שבמהלך המגיפה הפך לפתע יקר... זה עבורו היה איתות אמיתי לאופן שבו חפצים יכולים לקבל ולאבד ערך בהתאם להקשר של זמננו", אמר ג'סטין מקגיירק, האוצר הראשי במוזיאון העיצוב ואוצר התערוכה, בהשקה מקוונת לעיתונות. באופן מכריע, "אנחנו לא מציגים את איי וויוויי כמעצב ואדריכל... [אלא] משתמשים בעבודתו ובחשיבתו כדי להרהר על עיצוב ואדריכלות", הוסיף.
ללא שם (תקרית LEGO)
© התמונה באדיבות Ai WeiweiStudio
מספר מיצבים ספציפיים לאתר, הכוללים מאות אלפי חפצים המסודרים בקטעים המכונים "שדות" מהווים את החלק המרכזי של המופע. אלה מורכבים מיצירות שנאספו על ידי איי בשנה האחרונה, הכוללים פריטים כמו כלים מתקופת האבן ולבני לגו. המופע יכלול גם את העבודה הגדולה ביותר של איי שנעשתה מלגו אי פעם.
"זו הצגה על ערכים; זוהי מדיטציה על ערכים תרבותיים וכיצד הם משתנים לאורך זמן. זה מציג היסטוריה של יצירה במשך אלפי שנים", אמר מקגיירק. "כשאתה אוסף כל כך הרבה... זה מספר לך על החברה האנושית", אמר איי בהשקה.
אחד ה"שדות", שכותרתו Left Right Studio Material, כולל שברים מפסלי הפורצלן של איי שנהרסו כאשר מתחם הסטודיו שלו שמאל ימין, בבייג'ינג נהרס על ידי הממשלה הסינית ב-2018. "להם [לחלקים] יש ערך מוסרי", אי אמר.
שדה הלגו יציג לבנים שנתרמו לאמן לאחר שהחברה הפסיקה לספק לו חומר לזמן קצר בעקבות דיוקנאותיו שנעשו בלגו של אסירים פוליטיים.
"שדה" נוסף כולל כמעט 2,000 כלי אבן ניאוליטיים מוזנחים שאיי החל לאסוף בשנות ה-90 במקומות כמו שווקי פשפשים. "אף אחד לא שם לב אליהם... הם [הספקים בשוק] היו ממש מופתעים שרציתי אותם", אמר איי.
בין 200,000 פיות הפורצלן מקומקומי התה והיין לבין 100,000 כדורי החרסינה שלצידן, עוד אחד מהשדות מאיר יצירות עתיקות בעבודת יד. "לעיתים קרובות אנחנו אומרים שאנשים מודרניים לא יודעים איך לשטוף כלים", אמר איי. "במובנים מסוימים, אנחנו פחות מבינים... לגבי המגע, המרקם והצורה של צורות שנעשו על ידי ידי אדם." חלקי השטח בתערוכה לא יהיו חסומים בפני מבקרים.
הזרבובים של איי וויוויי (2015)
© התמונה באדיבות Ai Weiwei Studio
המתח בין פריטים בעבודת יד לפריטים מיוצרים תעשייתית עומד בבסיס התערוכה, הוסיף מקגיירק, והדגיש את תקופת הסערה והמעבר שעברה סין ב-30 השנים האחרונות. איי משרטט את פניה המשתנות של בייג'ין בעקבות "ההיקף האדיר של עיור ופיתוח שהביא להרס רב, פיחות בהיסטוריה, מחיקת נופי רחוב וארכיטקטורה", הוסיף מקגיירק.
בינתיים, Rebar and case (2012) דמוי ארון המתים, מתייחס לרעידת האדמה שהרסה את מחוז סצ'ואן ב-2008, וגבתה 70,000 חיים. יותר מ-5,000 תלמידים נמחצו מתחת להריסות בנייני בית הספר שלהם שהתמוטטו. העבודה החדשה Nian Nian (2022) מורכבת מ-26 הדפסים המייצגים יותר מ-1,000 שמות מגולפים בחותם ירקן באמצעות קליגרפיה, ויוצרים אנדרטה גרפית לילדים שמתו.
חלק מהעבודות יוצגו מחוץ לחלל התצוגה כולל בית צבעוני, מסגרת העץ של בית שהיה שייך פעם למשפחה במחוז ג'ג'יאנג במזרח סין במהלך שושלת צ'ינג המוקדמת (1644-1911). "אובדן הזיכרון התרבותי הוא מאוד אחד מהנושאים של המופע הזה... איי מפגיש בין העתיק למודרני", אמר מקגיירק.