Cinoa, איגוד סוחרי האמנות והעתיקות הבינלאומי, פרסם ביום שישי מכתב פתוח, חתום על ידי שבע קבוצות סחר באמנות, הקורא לערוך סקירה בינלאומית של קביעת מדיניות לאחר שהדו"ח האחרון של משרד האוצר האמריקאי בנושא הלבנת הון ומימון טרור החשיב את רוב מדינות שוק האמנות בסיכון נמוך.
"דו"ח משרד האוצר האמריקאי הוא הדו"ח האחרון שבוחן קשרים אפשריים בין הלבנת הון ומימון טרור באמצעות סחר ביצירות אמנות, במטרה לייעץ לקונגרס לגבי אמצעים נגד הלבנת הון", אומרת אריקה בוצ'רו, מזכ"לית סינואה. "מה המסקנה? שההצדקה לצעדים דחופים ובקנה מידה רחב לא קיימת, הסיכונים עבור רוב שוק האמנות נמוכים מאוד ויש לדחות הצעות להסדרת השוק עד שממשלת ארה"ב תטפל בבעיה הדוחקת יותר של חברות קש ומציאותיות ונדל"ן."
המכתב מצביע על שמונה דוחות שהופקו בשנים האחרונות, הבוחנים את הקשר בין שוק האמנות למימון טרור. חמישה מומנו על ידי ממשלות: דו"ח האיליציד של גרמניה (2015); דוחות הנציבות האירופית, Deloitte (2017) ו-Ecorys (2019); ובארה"ב, דו"ח ארגון ראנד (2020) ודוח משרד האוצר האמריקאי (פברואר 2022). הוא גם מצטט שלושה דוחות נוספים - מחקר של קינגס קולג', לונדון, על מימון של המדינה האסלאמית (IS) (2017), דוחות סחר בלתי חוקי של ארגון המכס העולמי (WCO) ודו"ח הלבנת הון מבוסס סחר לשנת 2020 של קבוצת Egmont.
לדעתה של בוצ'רו, היעדר ראיות מוצקות שהופקו על ידי כל אחד מהדו"חות הללו הקושרים סחר, מימון טרור או הלבנת הון לשוק האמנות פירושו שהרשויות צריכות להפסיק לכוון ל"סוחרים, אספנים ובתי מכירות פומביות עם גל אחר גל של חקיקה מזיקה ולא צודקת. ” קביעת מדיניות היא", נכתב, "להיות מונע מהנחות וטענות שווא".
אחת מ"טענות השווא" הללו היא הנתון שצוטט רבות של אונסק"ו לפיו הערך השנתי של רכוש תרבותי שנסחר הוא 10 מיליארד דולר.
"סינואה משקיעה זמן לא מבוטל בהסבר לקובעי המדיניות מדוע חקיקה כלשהי הקשורה לאמנות פוגעת בשוק האמנות ואינה מכוונת לבעיות האמיתיות", אומר נשיאה של סינואה, קלינטון האוול, ל- The Art Newspaper. "יש הרבה מידע שגוי אשר חוזר על עצמו על ידי העיתונות ומשמש את המחוקקים. ניתן לבטל רבות מהבעיות אם תהיה יותר בדיקת עובדות של הנתונים והבנה טובה יותר של הבעיות. המטרה שלנו היא סקירה בסיסית של קביעת מדיניות תוך התחשבות בחמש ההמלצות שלנו".
חמש ההמלצות הללו הן:
1. "קובעי מדיניות, לרבות ממשלות, כאשר דנים בפיתוח וניסוח כל מדיניות או חקיקה המשפיעים על רכוש תרבותי ושוק האמנות, צריכים להבטיח שנציגים מוכרים מהמגזר הרלוונטי של שוק האמנות יצטרפו לכל פאנל רלוונטי או גוף מייעץ.
2. מועצות או פאנלים לביקורת רגולטורית המעריכים את ההשפעה של הצעות ממשלתיות צריכות להתמקד באיזו מידה התייחסו באופן פעיל לחששות והצעות שהועלו על ידי נציגי שוק המוכרים, בעוד שכל ההצעות צריכות להיבדק מול סטנדרטים ברורים של ראיות ומידתיות.
3. יש לציין איש קשר ייעודי ברמת קבלת ההחלטות של הממשלה, שתפקידו לעקוב אחר כל החוקים או התקנות המתמשכים המשפיעים על שוק האמנות והעתיקות, ועליו לשמש כאיש קשר למגזר, שאיתו המסחר יכול לפתוח בדיאלוג כדי להבטיח שהשימור של חפצי אמנות או מורשת תרבותית לא יורד בחשיבותו שלא במתכוון או זוכה להתעלמות.
4. יש לבדוק את כל החקיקה הרלוונטית הפעילה והממתינה לקניין תרבותי כדי לקחת בחשבון את העובדות והנתונים הזמינים כיום, במיוחד אם עובדות אלו עומדות בסתירה להנחות שעליהן הושתתה החקיקה.
5. המחוקקים, במיוחד באיחוד האירופי, צריכים להזמין סקירה בלתי תלויה כדי לנתח את האופן שבו משאבים ציבוריים משמעותיים, שהוקדשו כביכול למאבק בסחר בלתי חוקי במוצרי תרבות, בזבוזו כתוצאה מהסתמכות על מידע מוטעה. יש לייצר הנחיות ברורות כדי למנוע מחקיקה המשפיעה על שוק האמנות להפנות משאבים בכיוון לא נכון בעתיד".
המכתב נחתם על ידי שבעה ארגוני סחר: ה-ACPCP (המועצה האמריקאית לשימור רכוש תרבותי), ה-ATADA (איגוד סוחרי האמנות השבטית האותנטית), הוועדה למדיניות תרבות (צוות חשיבה בנושא מדיניות תרבות ומקור מידע), דרואות. בית המכירות הפומביות Patrimoine, EFA (הפדרציה האירופית של מכירות פומביות), קבוצת ההסברה של Global Heritage Alliance וה-IADAA (האיגוד הבינלאומי של סוחרים באמנות עתיקה).