האוסף של האחים משוויץ, תומאס ודוריס עמאן, נמכר ב-273 מיליון דולר (317.8 מיליון דולר כולל עמלות) בכריסטי'ס ניו יורק ביום שני בלילה. בלב המכירה עמד הציור האייקוני ושובר השיאים של אנדי וורהול של מרילין מונרו.
הציפיות לפני המכירה נעו בין 284 מיליון דולר ל-420 מיליון דולר, מה שמעיד בחלקו על השפעת נפילת הבורסה בוול סטריט ובשווקים פיננסיים אחרים באותו היום.
רק שניים מתוך 36 היצירות שהוצעו לא נמכרו. לא היו ערבויות או גיבוי של צד שלישי, מה שמשקף לכאורה את אמון המוכרים. כמו כן נקבעו שבעה שיאי אמן.
כל ההכנסות נטו יגיעו לקרן תומס ודוריס עמאן שהוקמה לאחרונה בשוויץ, שמטרתה לשפר את הבריאות, הרווחה והחינוך של ילדים מוחלשים ובסיכון.
התוצאות הפכו אותה למכירה השנייה היקרה ביותר של בעלים בודדים בכריסטי'ס, בפיגור הרחק מאחורי האוסף של פגי ודיוויד רוקפלר שנמכר תמורת סכום כולל של 646.1 מיליון דולר בחודש מאי 2018 - והמכירה הראשונה מחודש נובמבר שעבר של אוסף Macklowe בסותבי'ס, שהשיגה 676.1 מיליון דולר כולל עמלות.
האחים הקימו את Thomas Ammann Fine Art AG בציריך ב-1977 והפכו במהירות לסוכנות ברמה עולמית המתמחה ביצירות של השוק המשני ושל אמנים כולל פרנסיס בייקון, אלברטו ג'קומטי, אנרי מאטיס ופאבלו פיקאסו, כמו גם בריס מרדן ואנדי וורהול.
הכותרת במגזין "ואניטי פייר" משנת 1988 על תומס הכריזמטי, שהחל את קריירת עיסוקו באמנות בגיל 18 יחד עם הגלריסט ברונו בישופברגר בציריך, נקראה "עמאן של סטייל" ותיארה סוחר חוג הסילון ש"חי על מטוס הקונקורד".
עמאן מת מסרטן בשנת 1993, בגיל 43, אז אחותו דוריס השתלטה על העסק ופיתחה אותו – היא תמיד קיבלה מושב בשורה הראשונה במכירות פומביות בניו יורק, לונדון ופריז. היא מתה בפתאומיות במרץ 2021, בגיל 76.
מכירות הערב התחילו עם הציור של האמן מייק בידלו (Bather with Beachball, 1932), שנמכר במחיר שיא של 1.8 מיליון דולר כולל עמלות. (היה מוערך בין 60,000 - 80,000 דולר), הוא נמכר בפעם האחרונה בסותבי'ס ניו יורק במאי 2009 תמורת 37,500 דולר.
האווירה הלכה והתחממה מעט שהגיעה המכירה השלישית, הקומפוזיציה הגדולה של פרנצ'סקו קלמנטה The Fourteen Stations, No. XI (1981-82) שנמכרה למגה-אספן, פיטר בראנט תמורת סכום שיא של 1.8 מיליון דולר כולל עמלות (היה מוערך בין 80,000-120,000 דולר).
פרנצ'סקו קלמנטה, The Fourteen Stations, No. XI, 1981-82
באדיבות Christie's Images Ltd
ברנאט רכש גם את אגרטל הגבס הדקורטיבי של אלברטו ג'קומטי מסביבות 1934 תמורת 1.7 מיליון דולר כולל עמלות(היה מוערך בין 500,000-700,000 דולר).
המחירים זינקו גבוה יותר עם הפסטיש המשותף של אנדי וורהול וז'אן מישל בסקיאט, GE/Skull מ-1984-85 שנמכר תמורת 4.6 מיליון דולר כולל עמלות (הערכה מוקדמת של 2-3 מיליון דולר), באופן דומה, היצירה בגודל 12 אינץ' של רוברט רימן, מרובעת ולבנה להפליא, 'ללא כותרת' (1961), זינקה 3.9 מיליון דולר כולל עמלות (הערכה מוקדמת 1.5 עד 2 מיליון דולר). עמאן רכש אותה ב-1977 מגלריה Peder Bonnier, בניו יורק.
ציור שני וגדול יותר בצבעי שמן על פשתן, של רימן, מסביבות 1961, גם הוא 'ללא כותרת', אך היה קשה לפספס את החלק הימני העליון שלו צפוף במשיכות מכחול עשירות, נמכר למציע טלפוני תמורת 20.1 מיליון דולר כולל עמלות (הערכה מוקדמת 15 עד 20 מיליון דולר).
יצירות "כבדות" נוספות הגיעו במהירות עם הציור המופשט של Cy Tombly משנת 1988 .Venere Sopra Gaeta הוא נמכר לסוחר הניו יורקי לארי גאגוסיאן תמורת 16.9 מיליון דולר כולל עמלות (הערכה מוקדמת 10 - 15 מיליון דולר).
ציור שני של טומבלי, 'ללא כותרת' 1955, משובץ באלגנטיות בסימני גרפיטי ומבוצע בתערובת של צבע ביתי על בסיס שמן, עפרון שעווה, עיפרון צבעוני ועיפרון עופרת על קנבס, הגיע גם הוא לגאגוסיאן, שהגיש הצעות מהשורה השלישית בה ישב, תמורת 21 מיליון דולר כולל עמלות (הערכה מוקדמת 10 עד 15 מיליון דולר).
אף על פי שציור מוקדם ומובהק מאת ברייס מרדן, For Otis (סדרה אחורית) מ-1967-68 שבוצע בצבעי שמן ובשעוות דבורים על קנבס לא הצליחה להימכר (כ-5-7 מיליון דולר), עבודה אחרת של מרדן, Le Mien ( 1976), עם פסים אנכיים בגוונים כהים, נמכר לגאגוסיאן (ניחשתם נכון) תמורת 8.4 מיליון דולר (הערכה מוקדמת 8 עד 10 מיליון דולר).
ז'אן מישל בסקיאט, His Glue Sniffing Valet 1984
באדיבות Christie's Images Ltd
אחד היצירות המרגשות ביותר של הערב, ולו רק בכותרת, היא ה-His Glue Sniffing Valet המחוספסת של Basquiat (1984), הציור מתאר דמות זועפת בכיסא גלגלים עם דמות שעומדת מאחור ופניה מוסתרות על ידי שקית נייר. היא נמכרה תמורת 7.2 מיליון דולר כולל עמלות. (מחיר מוערך בין 6 - 8 מיליון דולר), עמאן רכש את העבודה מגלריית מרי בון בסוהו בזמן התערוכה הראשונה של בסקיאט שם.
גם לאמנות גרמנית הייתה נוכחות עם הדיוקן העצמי מלא העוצמה של מרטין קיפנברגר של דמות מזוקנת באדום, 'ללא כותרת' (1992), שנמכר לסוחר מניו יורק ולונדון, פר סקארסטדט, תמורת 3.7 מיליון דולר (הערכה מוקדמת בין 3 - 5 מיליון דולר).
ציור סצנה פיגורטיבית מאת A.R. Penck נמכר למציע טלפוני תמורת 567,000 דולר כולל עמלות (היה משוער שיימכר בין 100,000 - 150,000 דולר).
מתוך ארבע היצירות של נשים אמניות שהוצגו במכירה, I wasn’t Sorry (2003), של אן קרייבן, המתאר שלישיית ציפורים מטושטשת, הגיע למחיר שיא של 680,400 דולר כולל עמלות (מחיר ראשוני מוערך 20,000 - 30,000 דולר).
מבין שלושת היצירות של וורהול באוסף, בלטו שניים, הראשון- Flowers, ציור בקנה מידה גדול מ-1964, הנושא עלי כותרת לבנים וחיוורים על רקע ירוק כהה. הוא נמכר תמורת 15.8 מיליון דולר כולל עמלות. עמאן רכשה אותו בסותבי'ס בנובמבר 1983 כאשר הערכת המכירה המוקדמת הייתה בסביבות 50,000 - 60,000 דולר. היא התקשרה בהתרגשות לאמן עם החדשות. השיחה מופיעה ב'יומני אנדי וורהול', שפורסם לראשונה ב-1989 ושימש לאחרונה כבסיס לסדרה הדוקומנטרית של נטפליקס באותו השם.
אולם המכירה בכריסטי'ס במהלך מכירת העבודה של אנדי וורהול Shot Sage Blue Marilyn (1964)
באדיבות Christie's Images, Ltd
גולת הכותרת של הערב ואולי ה"גביע" היקר ביותר בעונה, היה Shot Sage Blue Marilyn של וורהול משנת 1964. קרב ההצעות נפתח במחיר של 100 מיליון דולר, וקפץ לסכום שיא של 195 מיליון דולר שהגיש גאגוסיאן, כולל עמלות. המכירה כמעט הכפילה את השיא הקודם של וורהול שנקבע בסותבי'ס ניו יורק בנובמבר 2013 עם Silver car crash (Double disaster) (in 2 parts) משנת 1963, שהכניסה 105.4 מיליון דולר.
גרסה אחרת, Orange Marilyn, נרכשה באופן פרטי לפני ארבע שנים על ידי איל קרנות הגידור והאספן משיקגו, קן גריפין, תמורת 250 מיליון דולר. הוא נמכר בעבר תמורת 17.3 מיליון דולר בסותבי'ס ניו יורק במאי 1998.
בכל מקרה, מרילין של מכירת הערב הנוכחית הפכה לעבודה היקרה ביותר של המאה ה-20 במכירה פומבית, אחרי Les Femmes d'Alger של פבלו פיקאסו (גרסה 'O') משנת 1955 שנמכרה בכריסטי'ס ניו יורק במאי 2015 תמורת 179.3 מיליון דולר כולל עמלות.
כריסטי'ס הודיעה שהבעלים החדש יוכל לבחור ארגון צדקה לבחירה ולקבל החזר בגובה 20% ממחיר המכירה, אולי תמריץ נוסף להציע הצעות. אפילו בהתחשב במחיר העצום ועידוד הצדקה, חלק מהמשקיפים נראו מאוכזבים שהוורהול לא עף גבוה יותר. "אני חושב שאנשים ציפו לקצת יותר", אמר הסוחר פר סקארסטדט כשיצא מחדר המכירות של מרכז רוקפלר.
מכירות נוספות יתקיימו במכירת 'המאה ה-21' של כריסטי'ס ב-10 במאי.