במהלך השנה הראשונה של המגיפה, חוק ביטחוני חדש שאף גרם לעימותים ברחובות הונג קונג עורר חששות בקרב גורמים בתעשיית האמנות שחששו מסופה של הונג קונג כמטרופולין בינלאומי. נראה שההגבלות שהגיעו עם מדיניות "אפס קוביד" של הממשל לא הרגיעו את התפיסה הרווחת הזו.
ועדיין, גלריות ובתי מכירות פומביות ממשיכים להתרבות בעיר הנצורה. על פי הדו"ח האחרון של שוק האמנות Art Basel/UBS, לפחות 25 עסקים חדשים של מכירות פומביות וכ-30 גלריות חדשות נפתחו בסין הגדולה מאז 2020, ולפחות שבעה מוסדות אמנות חדשים הוקמו בשנת 2021 בהונג קונג ובסין.
בין האחרונים שנפתחו בהונג קונג הם גלריית Double Q, שהוקמה על ידי האספנית המקומית Queenie Rosita Law, Property Holdings Development Group (PHD Group) שהוקמה על ידי מנהל דה סארט לשעבר, וילם מולסוורת' ואשתו, Ysabelle Cheung, העורכת והמנהלת לשעבר של ArtAsiaPacific; ו- Odds and Ends, שהושקה על ידי פיונה הו ונתלי נג.
Rosita Law אומרת שעניין עולמי גובר באסיה ותיאבון גובר בקרב אספנים צעירים יותר באזור דרבנו אותה להשיק את הגלריה שלה, שנפתחה החודש עם שתי תערוכות יחיד בהשתתפות האמן ההונגרי מרטון נמס והאמן הבריטי, טומו קמפבל.
"במהלך המסע שלי לאיסוף יצירות ולהקמת חלל אמנות עכשווית בבודפשט, פגשתי כישרונות עולים מאירופה ואמריקה שבאמת התחילו להבחין בצמיחה ובחשיבות של שוק האמנות האסייתי והתחילו לבקש ממני להציג את יצירותיהם בהונג קונג, " היא אומרת.
Xin Liu ו-Lucia Monge's Potato Yellow Baby (2021) בתצוגה ב- Property Holdings Development Group
צילום: זד ליץ באדיבות האמנים וקבוצת פיתוח אחזקות נכסים
הו, מגלריה Odds and Ends, מאמינה ש"רוב האסונות" שספגה הונג קונג בשנים האחרונות הגיעו לשיאם ב"שינוי תרבותי" שגרם ל"תפוצה מוגברת וצריכה מסחרית של אמנות עכשווית עקב תחושת דחיפות מחודשת. בתקשור ושימור החוויה החיה שלנו באמצעות אמנות".
צ'ארלס פונג, המנהל של Rossi & Rossi, גלריה חשובה בהונג קונג, שחזרה לאחרונה לרובע וונג צ'וק האנג בעיר, מסכים: "בשל ההאטה בעולם, קונים ואספנים רבים בהונג קונג מחפשים כעת לקהילת האמנות המקומית נקודת מבט חדשה. זו הסיבה שנפתחות כאן גלריות ונראה שיש יותר דגש על המקומי והאזורי". בשנים האחרונות הושקו בהונג קונג שלל חללי אמנות מסחריים ועצמאיים, כגון Square Street Gallery ב-,Sheung Wan שנפתחה באפריל 2021, ו-,The Shophouse שהוקמה במאי 2020. בנוסף, צצו פרויקטים עממיים, כולל A'Fair, שהמהדורה הראשונה שלו בדצמבר נערכה בחנות פנויה בוואן צ'אי.
עליית מחירי השכירות נותרה בעיה בהונג קונג, לכן לעתים קרובות אמנים מחפשים חללים חלופיים.
ככלל, נראה שיש קונצנזוס שהתקופות הסוערות של העיר אפשרו לאמנים, סוחרים ואפילו לאספנים רגע לעצור ולהרהר, ושהרהור אינטנסיבי הוביל לפעולה החלטית.
ציור השמן של פיטר צ'אן Study for Reunion (2022) מהתערוכה הקבוצתית הנוכחית של גלריית Odds and Ends, Something Blue, שתוצג עד 29 במאי
באדיבות האמן ו- Odds and Ends
עם זאת, לא כולם מרגישים בטוחים מספיק כדי להישאר בהונג קונג. האמנית המקומית קאסי וונג עזבה לטייוואן באוגוסט 2021, ואמרה שזה "מסוכן מדי להישאר" מכיוון שממשלת סין ממשיכה לרדוף את מבקריה. לאחרונה, אחרון השופטים הבריטיים הנותרים התפטרו מבית המשפט לערעורים בהונג קונג, ואמרו שהממשל "חרג מערכי חופש פוליטי וחופש ביטוי".
הרדיפה של ממשלת סין אחר האוכלוסייה האויגורית שלה נותרה נושא בעייתי ביותר, אם כי לעתים קרובות מתעלמים ממנה בחוגי עולם האמנות.
הונג קונג עדיין נחשבת לשער גיאוגרפי וכלכלי בולט ליבשת סין עם שוק האמנות העכשווי שלה שצומח במהירות . הונג קונג גם נהנית מכך שאין בה מסים על יבוא אמנות כמו גם מס עושר, מס על מתנות, רכוש או מס על רווחי הון, בניגוד לערים השכנות.
הונג קונג ממשיכה לפרוח כמרכז - ושחקנים גדולים עוקבים אחר הכסף. בשנה שעברה הכריזה כריסטי'ס על כוונתה לעבור למטה חדש באסיה ושהיא עומדת להרחיב את סניף הונג קונג ב-2024, בעוד שבית המכירות הפומביות המתחרה, פיליפס, יעבור למשרדים הראשיים החדשים שלו באסיה, במחוז התרבות ווסט קאולון בסתיו, ליד המוזיאון החדש M+.