שלוש שנים לאחר תפיסת סרקופג מזהב בשווי 3.5 מיליון אירו במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, שהוחזר בינתיים למצרים, מחרים התובע המחוזי של ניו יורק מהמוזיאון חמש עתיקות מצריות נוספות, בשווי של למעלה יותר מ-3 מיליון אירו.
התפיסה היא ההתפתחות האחרונה בחקירת רשת סחר בינלאומית בעתיקות, שהובילה בשבוע שעבר לשורה של כתבי אישום שהוגשו בפריז בהם גם נגד מנהל הלובר לשעבר, ז'אן-לוק מרטינז.
משרד התובע המחוזי אישר ל-The Art Newspaper כי צו שנחתם ב-19 במאי על ידי שופט בית המשפט העליון הוצא לפועל. הצו אומר כי חמשת החפצים מהווים ראיה הנוטה "להדגים את הפשעים של החזקה פלילית של רכוש גנוב" ו"קשירת קשר לביצוע אותם פשעים".
ארבע מהיצירות הללו נרשמו על ידי The Art Newspaper כמגיעיות מרובן מרובן דיב, הסוחר הגרמני-לבנוני שנחשד כדמות המפתח ברשת הסחר. דיב שמכחיש כל עבירה מצידו עצור כעת בפריז.
ה-Met נחקרו מספר פעמים מאז 2019 לגבי גורלם של הפריטים האלה, אך האם המוזיאון ישקול את החזרתם למצרים? המוזיאון תמיד סירב לענות. אבל, לאחר התפיסה השבוע, אישר דובר המוזיאון כי "עובדיו הונו על ידי הקונספירציה הפלילית הזו והמוזיאון משתף פעולה באופן מלא לאורך כל החקירה וימשיך לנהוג כך".
שניים מהחפצים הללו הם יוצאי דופן: דיוקן של אישה מפאיום במעיל כחול, מתקופת שלטונו של הקיסר הרומי, נירון, שנחשב ליהלום באוסף הדיוקנאות המצריים של המוזיאון. וחמישה חלקי ציור המתארים סצנות מספר שמות. אלה מצוירים על פשתן, מהמאה ה-4 או ה-5, ומהווים את אחד הייצוגים העתיקים ביותר של חציית ים סוף. למטה מ-10 שברי עיטור עתיקים דומים רשומים במוזיאונים של המט והלובר.
שני הפריטים המדוברים נמכרו דרך בית המכירות הפומביות פייר ברגה בפריז, שם עבד כריסטוף קוניצקי, אחד החשודים המרכזיים בחקירה, כמומחה. בקטלוגים של עתיקות אלה ציין קוניצקי "אוסף אירופאי" כמקור הבלעדי שלהם. החוקרים מאמינים שמדובר ב'אוסף סימוניאן', שהגיע משלושה אחים ממוצא ארמני, סיימון, האגופ וסרופ סימוניאן, עבורם עבד רובן דיב בעבר.
בדו"ח שלו בשנת 2019 על סרקופג הזהב שנרכש ישירות על ידי המט מקוניצקי, מפקד יחידת הסחר בעתיקות במשרד התביעה, כבר הצביע מתיו בוגדנוס על פגמים חמורים במחקר המוצא שנעשו על ידי המחלקה המצרית של מוזיאון המטרופוליטן.
בין השנים 2013 ל-2015, יחד עם דיוקן פאיום (בשווי 1.5 מיליון אירו) וחלקי הציור מספר שמות (בשווי 1.3 מיליון אירו), קנה המט גם אסטלה מאבן גיר בדגם של מזבח המוקדש לקמס, פטרונם של המוזיקאים, מהשושלת ה-13 (מתוארך לסביבות 1770 לפנה"ס), תמורת 250,000 יורו, ואסטלה נוספת מהשושלת ה-26 (מתוארכת לסביבות 650 לפנה"ס) המייצגת זמר מול שולחן מנחות לאל חתור תמורת 80,000 יורו.
משרד התובע המחוזי לא הגיב על המניעים לפעולתו, אך על פי מסמכים שהתקבלו במשרדיThe Art Newspaper בפריז, כל היצירות הללו הוצעו למכירה על ידי דיב, במקרה אחד הם הוצעותחת שם אמו. הם נתפסו במוזיאון יחד עם מסכת סרקופג, המוערכת על ידי משרד התובע ב-$6,500 (6,000 יורו).
הציורים של יציאת מצרים ודיוקן פאיום היו ללא ספק היצירות החשובות ביותר ברשימה של 29 יצירות ארכיאולוגיות, שנמכרו בין 2007 ל-2019 ונחקרו בפריז על ידי המשרד נגד סחר באמנות (OCBC). ארבעה עשר מהן הוצעו למכירה על ידי דיב. בארבעה מקרים תחת שם אמו או אחותו. אחת מהן הייתה אסטלה, מהאוסף של סימוניאן, המייצגת איש דת גדול מול שולחן מנחות, שנתפסה בניו יורק בדרכה ליריד האמנות והעתיקות האירופי (Tefaf) וחזרה למצרים ב-2020.
קצין צרפתי מה-OCBC הגיע לניו יורק כדי לגבות עדויות מכמה גורמים, כולל מנציגי המטרופוליטן ולהחליף מידע עם בוגדנוס, שיזם את חקירת הסחר ב-2013.