המקרה של סחר בלתי חוקי אפשרי בעתיקות מצריות, שריכז תשומת לב תקשורתית נרחבת, מאז הגשת כתב האישום נגד מנהל הלובר לשעבר ז'אן-לוק מרטינז, הופך במהירות לעניין של מדינה.
יחד עם הלובר בפריז, החליט גם הלובר אבו דאבי לצרף תביעה אזרחית לחקירה הפלילית של סחר אפשרי בעתיקות. עורך הדין הפריזאי של הלובר אבו דאבי, ז'אן ז'אק נוייר, אומר ל-The Art Newspaper : "בעקבות הגילויים בתקשורת, מוזיאון האמירויות רוצה גישה לתיקי החקירה, כדי לבסס את העובדות ולפעול בהתאם".
תלונה פלילית נוספת שקשורה לנושא הוגשה בז'נבה. ב-6 ביוני הגיש האספן השוויצרי ז'אן קלוד גנדור תביעה בגין "מקור מזויף" של דיוקן אישה מפאיום, שרכש בנובמבר 2014 מגלריית Phoenix לאמנות עתיקה (ז'נבה, ניו יורק), שבבעלות האחים אבוטעם.
על פי מידע שהגיע ל-The Art Newspaper, נמכר הדיוקן המדובר לגלריה בנובמבר 2013 על ידי החשוד המרכזי בפרשה, רובן דיב, תמורת 355,000 אירו. המכירה התבצעה באמצעות בית המכירות הפומביות פייר ברגה בפריז, שם עבד כמומחה שותפו לכאורה של דיב, כריסטוף קוניצקי.
בשנות ה-30 הוצג הדיוקן כשייך לאותו מקור כמו "סטלת תותנקאמון" שנמכרה על ידי קוניצקי ללובר אבו דאבי. קוניצקי טען שהוא השיג את העתיקות דרך סוחר מקהיר בשם חביב טוואדרוס וקצין חיל הים הגרמני בשם יוהנס ברנס. "אנחנו מאמינים שהברנס הזה מעולם לא היה קיים או, לפחות, מעולם לא היה אספן", אמר גנדור לעיתון הצרפתי "לה מונד", שחשף את הסיפור.
דובר של גלריית הפניקס לאמנות עתיקה אומר: "ישנן אינדיקציות שעולות מקריאת הפרסומים בעיתונות על השוק המצרי בצרפת ומצביעות על כך שמי שמכר את הדיוקן לגלריה שלנו הוא רובין דיב. אם זה יתברר כנכון, גלריית Phoenix לאמנות עתיקה תצטרף למוזיאון המטרופוליטן והלובר באבו דאבי ברשימה הולכת וגדלה של קורבנות אפשריים של מכירותיהם של מר דיב ומרעיו. גלריית הפניקס לאמנות עתיקה מקיימת התייעצות עם היועצים המשפטיים שלה ועם רשויות הרלוונטיות".
שרי התרבות והחוץ של צרפת החליטו להשאיר את מרטינז בתפקידו כשגריר מיוחד לשיתוף פעולה תרבותי, אך ביקשו ממנו שלא להשתתף בדיונים על סחר באמנות בעת "ההמתנה לבירור מצבו המשפטי". על פי הודעה שנמסרה ל-The Art Newspaper, טוען עורך דינו של מרטינז, פרנסואה ארטופל,שלמרשו "אין ספק שההסברים שלו יוכיחו את חפותו המוחלטת ויבססו את העובדות שמראות שהוא יכול היה להיות קורבן, כמו הלובר אבו דאבי והשלטונות המצריים".
עפ"י הצהרתה של שרת התרבות החדשה, רימה עבדול מאלאק, היא אישררה את "המחויבות המתמדת והתקיפה של צרפת נגד סחר באמנות" והודיעה על הקמת ועדה שתקבע "בעת אירועים מסוג זה, ועכשיו". את המסגרת המשפטית ודרכי הפעולה של הליכי הרכישות.
בוועדה מכהנים : מארי-כריסטין לבורדטה- לשעבר מנהלת המוזיאונים הצרפתיים; כריסטיאן ג'קומוטו- בנקאי, אספן ותורם למוזיאונים, שעומד בראש ועדת הביקורת של מוזיאון אג'נס צרפת (הארגון האחראי על שיתוף הפעולה עם הלובר אבו דאבי); וארנו אוסרדצ'וק- המנכ"ל לשעבר של מוזיאון ד'אורסיי וכיום חבר ברשות לרגולציה פיננסית. השלושה צפויים לספק את המלצותיהם בקיץ הקרוב.
יש לצין שב-2017, עשה משרד התרבות הצרפתי בדיוק את אותו הדבר בעקבות מכירת רהיטים מזויפים מהמאה ה-18 לשאטו דה ורסאי, מה שהביא לשינויים קלים במנגנוני הרכישות שלו.
שרת התרבות הצרפתי, מאלק, הדגישה גם את "חשיבות שיתוף הפעולה של צרפת עם איחוד האמירויות, שהוביל ליצירת המופת המדוברת ולהצלחתו של הלובר אבו דאבי, שבמקרה זה לא מוטל בשום אופן ספק ביושרו". מאלאק, שהיתה חברת המועצה לתרבות ותקשורת של הנשיא עמנואל מקרון, עוקבת מקרוב אחר המקרה המדובר מכיוון שהוא עלול להשפיע על האינטרסים הצרפתיים במזרח התיכון.
בדצמבר האחרון, הוארך בעשר שנים, עד 2042, תוקף הרישיון של מוזיאון האמירויות לשימוש בשם הלובר, מה שהוסיף 165 מיליון אירו להכנסות של מיליארד אירו הצפויות ללובר.
לשערוריית הסחר הבלתי חוקי עלולות להיות השלכות דיפלומטיות באזור שבו איחוד האמירויות ומצרים עומדות יחד כבנות הברית הקרובות ביותר של צרפת. יתר על כן, האמירויות הן המממנות העיקריות של מצרים, שנלחצת מהתרסקות תעשיית התיירות, עליית מחירי המזון ואתגרים פיננסיים אחרים.
שערוריית הסחר הבלתי חוקי עלולה גם להיות "מכה לאגיפטולוגיה הצרפתית", בה מתגאה צרפת מאז ימי נפוליאון, אומר היומון השמרני 'לה פיגארו'. בשנת 2019, פתח הלובר מחדש חפירה יוקרתית בסרפאום של סקארה, אשר התגלה בשנת 1851 על ידי החוקר הצרפתי אוגוסט מרייט.
המכון הצרפתי לארכיאולוגיה מזרחית, שנוסד בקהיר בשנת 1880, מחזיק בשלושה מרכזי מחקר ובכ-50 משלחות במצרים. ההצלחה של הלובר אבו דאבי גם נתנה השראה ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, לצרף את צרפת כשותפה העיקרית בפרויקט של מיליארדי דולרים לפיתוח תיירות ויצירת מרכז תרבות באל-עולא(ערב הסעודית).