המהדורה השנייה של פסטיבל האמנות Hacer Noche באואחאקה נפתחה ב-3 בספטמבר על פני 20 מוסדות תרבות ואתרים לא שגרתיים, כולל שדה צנון והאתר הארכיאולוגי Monte Albán. המופע שנקרא "ארץ מובטחת" במחווה ללהיט הטכנו של ג'ו סמות', אורגן על ידי האוצרת הגנאית-ספרדיה אלווירה דיאנגאני אוזה, המנהלת הנוכחית של המוזיאון לאמנות עכשווית של ברצלונה (MACBA).
"לא הייתה פעם שהגעתי לכאן ולא נתקלתי בהפגנה מכל סיבה שהיא", אמרה האוצרת ל-The Art Newspaper. "אנשים כל כך מודעים למעורבותם במשמעות של ייצוג פוליטי פעיל, והמודעות הקולקטיבית הזו הייתה לב הרעיון בדמיון שלי".
בעקבות הקורונה כמו גם סערה סוציו-אקונומית וסביבתית, הפסטיבל רחב הידיים מזמין את המבקרים לחוות ממקור ראשון את האפשרויות שנולדו מתוך התקשרויות משותפות.
כמו ביאנלות רבות אחרונות שבוחרות בקשרים נושאיים רופפים וחיפושים חופשיים יותר ברחבי האתרים שלהן - כמו Manifesta 14 המתמשך בקוסובו או הביאנלה של איסטנבול שנפתחה לאחרונה - Hacer Noche שואפת לספק זרז לציבור להתאסף סביב קונצרטים, התערבויות, הופעות , סעודות ומדיטציות ברחבי דרום מקסיקו.
מהטיול של הקבוצה המקומית Colectivo Amasijo בחיפוש אחר היסטוריות פרה-קולוניאליות בהרים ועד הסלאבים הקולקטיביים המבוססים בברלין ומיכל החמוצים של הטטרים, התכנית מהדהדת את המידיות של אינטראקציות יומיומיות לקראת פוטנציאל שפע.
"אתה יכול לקרוא לזה ביאנלה אם אתה מאפשר לביאנלה להיות משהו אחר", אומרת דיאנגאני אוסה על הסיבה שהם מכנים את Hacer Noche פסטיבל בראשות אמן. "יש קצב מסוים לחוות את מה שאמנים מציעים כאן מעבר לתערוכה".
תוכנית האירוח בת שמונה פרקים של האמן מוואחקה, חיימה רואיז מרטינז, La Maquiladora, היא דוגמה להנחה של הפסטיבל לגבי מדיומים אלטרנטיביים. הפרקים בני 52 הדקות חוקרים גלים שונים של אמנות עכשווית באואחאקה מבעד לעדשת הנוף הפוליטי של העיר.
"החלטנו את הנושאים לאופן שבו הם השפיעו באופן קיצוני על הקהילה התרבותית ועל דיסציפלינות האמנות", אמר רואיס מרטינז, "כגון מותו של הצייר פרנסיסקו טולדו המאפשר תהליך מואץ של ג'נטריפיקציה וניצול יתר של הסובייקטיביות הילידית". האמן מציין ששימוש בתקשורת המונים אינו מושג מהפכני, אבל, "הפעם לא מדובר בניכוס; מדובר בפיוס וכיצד נוכל לייצר דו קיום מרובים בחציית גבולות הפרקטיקה האמנותית, התקשורת והעבודה המוסדית".
אמנית מקומית נוספת, ברניס אולמדו, פונה למדיום הפיסול המקובל יותר כדי לשפוך אור על ייצוגיו המתעלמים, במקרה זה הגוף בעל יכולת שונה. פסלי תותבות הרגליים של אולמדו מזמינים את הציבור לשקול, לדברי האמנית, "נכות היא לא רק פיזית אלא גם פוליטית וחברתית". עמידים בפני תנועה וסירוב לשוליים הם עמודי התווך שאולמדו שואפת לבנות באמצעות המישוש המיידי של הפיסול. אחת המטרות שלה היא להחליף את ההנחה של היעדר איבר עם "נוכחות". הרעיון של פסטיבל, היא מאמינה, "מציע מפגשים בין גופים וגשמיות המדמיינים מחדש ביחד פוליטיקה של נראות ועתידים מרובים".
Hacer Noche בתרגום לעברית, "חציית הלילה", רגע של טרנספורמציה ומעבר מחושך לאור וממקום אחד למשנהו. לדברי Dyangani Ose, הכותרת מקפלת את תחושת המעורבות של התוכנית, מכוסה על ידי הפוטנציאלים ה"פולחניים" של הרגע הלילי. "אתה במסע, ויש לך עצירת ביניים וחווית משהו חדש", היא אומרת.
מהדורת הפתיחה של הפסטיבל ב-2018 התמקדה בקשרים הרוחניים והיצירתיים בין 42 אמנים מדרום אפריקה ומקסיקו וביקרו בה כ- 100,000 איש.
• Hacer Noche: Promised Land, עד דצמבר 2022 באואחקה, מקסיקו